שאלה: מאת אבירם: לצדיק מיבנאל, שלום וברכה. תשובה: |
||
בעזה"י יום א' לסדר שמות י"ב טבת ה'תשע"ד
שלום וברכה אל אבירם נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. מה אומר לך, הצרה הזו היא צרה גדולה מאד מאד, כפי שאני מבין אתה ואשתך כבר קשורים אליו רגשית, וקשה לכם להכניס אותו בגיל כזה באיזה מוסד וכו', כי אתם יותר מדי קשורים אליו רגשית, ולא תוכלו לעמוד בזה, כי אם לא, הייתי מייעץ אתכם להכניס אותו באיזה מוסד, אבל אני יודע שזה בלתי אפשרי מחמת שרגשית אתה ואשתך קשורים אליו, וזה לא שייך בכלל, ולכן יש לי רק עצה אחת – שתתחזק אתה ואשתך, ואל תשברו בשום פנים ואופן מרוב הצרות והיסורים והמרירות שאתם עוברים ממנו, ומי יודע מה עבר עליכם בגלגול הקודם וכו', שאתם צריכים כל כך לסבול? או מי יודע במה נכשלתם כשאתה ואשתך הייתם רווקים וכו'? כי לפעמים כשהבעל או האשה היו צעירים וגרמו צער או להורים או לאנשים מסויימים וכו', מגיע הזמן שמקבלים את זה חזרה, כי אין העולם הפקר וכו' וכו', ולכן אתם צריכים לקבל את הכל באהבה לכפרת עוונות, ואף שאני יודע שזה מאד מאד קשה, כי יכולים להשתגע מצער כזה, ומאבדים את השכל לגמרי וכו'. ולכן ראו עכשיו להתחזק, אתה ואשתך – לזכור היטב מה שאמרו חכמינו הקדושים (ברכות ה.) כל שהקדוש ברוך הוא חפץ בו מדכאו ביסורין, ואם קבלם יראה זרע יאריך ימים. צריכים לסבול ולשתוק וכו', ולסבול ולשתוק וכו', כמאמרם ז"ל (ברכות ס"ב.) קבלה דיסורא שתיקותא; עצה לקבל את היסורים רק לשתוק, ולא להתלונן חס ושלום על הקדוש ברוך הוא, כי מה אנחנו יודעים ומבינים וכו', למה זה באה עלינו צרה כזו, צריכים רק לזכור מה שאמרו חכמינו הקדושים (תנחומא כי תצא) צריך האדם להחזיק טובה להקדוש ברוך הוא בזמן שהיסורין באין עליו, למה? מפני שהיסורין מושכין את האדם להקדוש ברוך הוא; כי כשאדם שבור לגמרי, אז הוא פונה רק אליו יתברך, ואמרו חכמינו הקדושים (פסיקתא רבתי) אשרי אדם שנגעו בו יסורין וכבש רחמיו ולא קרא תגר; את היסורים האלו אי אפשר להסביר לשום בן אדם שלא עבר את זה וכו', עד כדי כך שאמר החזון איש זי"ע, מי שיש לו בביתו בן או בת עם מחלת נפש וכו', או תסמונת דאון וכו', ראוי לקום לפניו כמו שקמים לפני איש מבוגר או לתלמיד חכם, כי הצער והיסורים והמרירות שעוברים ההורים עם ילדים כאלו, זה בלתי אפשרי להסביר בשכל אנושי, וזה הצער הכי גדול שרק יכול להיות, שלא יכולים לרפאות וכו', ולכן אתה ואשתך מוכרחים להתחזק בהתחזקות עצומה, ואף שזה מאד מאד קשה, כי סוף כל סוף יש הרבה דברים שאדם לא יודע על מה זה בא לו, וחכמינו הקדושים אמרו (מכילתא יתרו) היסורין מרצים יותר מן הקרבנות, שהקרבנות בממון והיסורין בגוף; ואמרו (ספרי ואתחנן) יהא אדם שמח ביסורין יותר מן הטובה, שאילו אדם בטובה אין נמחל לו עוון שבידו, וביסורין נמחל לו. בוודאי מי שיש לו חולה כזה בתוך ביתו, את פני הגיהנום הוא כבר לא יראה, כי יש לו את הגיהנום בזה העולם רחמנא לישזבן, וחכמינו הקדושים אמרו (ילקוט איוב רמז תתק"ח) איוב, אילולא לא קרא תגר כשבאו עליו יסורין, כשם שאומרים עכשיו אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב, כך היו אומרים אלהי איוב וכו', אבל איוב לא היה יכול לעצור את עצמו, והוצרך מרוב יסוריו לדבר כלפי מעלה וכו' וכו', רואים מזה שגם על אברהם יצחק ויעקב עברו יסורים מרים וקשים מאד, ועיקר מעלתם שלא קראו תגר כלפי מעלה, אלא סבלו את יסוריהם בדממה, וחכמינו הקדושים אמרו (בראשית רבה פרשה צ"ד סימן ה') אין הקדוש ברוך הוא מייחד שמו על בריה כשהוא חי אלא על בעלי יסורין. הקדוש ברוך הוא שאמר לעולמו די, יאמר לצרותיכם די, ויתהפך הכל לטובה, ויכפר לכם הקדוש ברוך הוא על הכל.
|