אשתי לעתיד סיפרה לי שבעבר נכשלה בעבירה, ומאז זה מפריע לי מאוד ולא יוצא לי מהראש

שאלה:

מאת נתן:

לרב שלום.
אשתי לעתיד סיפרה לי על עבירה חמורה שעשתה עם גבר בעברה. היא טוענת שהיא לא רצתה בכך והוא שידל אותה במילים לעשות זאת, ועוד אומרת שנשים דעתן קלה, ובגלל שהיא ידעה שהיא עמדה להתחתן איתו הוא הצליח לפתות אותה.
היא אומרת שהיא מאוד מצטערת על כך, ושהיא בכתה על זה הרבה, אבל אני לא מצליח להוציא את זה מהראש וזה מציק לי מאוד. היא אומרת לי, ובצדק, שגם העבר שלי לא נקי, אך אני עניתי לה שאין כאן מקום להשוואות, כי אצלי זה היה לפני יותר מעשר שנים כשהייתי חילוני ולא ידעתי שזה אסור, ואילו אצלה זה היה לפני שנתיים וחצי כשהיא הייתה דתיה וידעה שזה אסור.
אנא הרב עזור לי, כי קשה לי, ובבקשה תראה לי דרך כיצד להתמודד עם זה.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום א' לסדר שמות י"ב טבת ה'תשע"ד

שלום וברכה אל נתן נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

קודם כל היא עדיין לא אשתך, ולכן אין לה דין של אשת איש בכלל, כי אשת איש שזנתה אסורה לבעלה ולבועל וכו', אבל היא עדיין לא התחתנה איתך, וזה שנכשלה וכו', הרי היא חוזרת בתשובה, וגם אתה עשית מעשים כאלו וחזרת בתשובה, ואני מוכרח להגיד לך כי אצלו יתברך מאד מאד חשובה תשובה, עד כדי כך שאמרו חכמינו הקדושים (ברכות ל"ד.) במקום שבעלי תשובה עומדים – שם אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד, ואמרו חכמינו הקדושים (פסיקתא דרב כהנא) גדול כוחה של תשובה, שכיון שאדם מהרהר בלבו לעשות תשובה, מיד היא עולה לא עד עשרה ימים ולא עד עשרים ולא עד מאה, אלא עד מהלך חמש מאות שנים, ולא עד רקיע ראשון ושני, אלא שהיא עומדת לפני כיסא הכבוד, והס"מ מאד מאד מפחד מבן אדם שחוזר בתשובה, כי כיון שאדם בא אל הקדוש ברוך הוא, אפילו שהוא עשה עד עכשיו מה שעשה, ומתוודה ומתחרט על כל מה שעשה, הקדוש ברוך הוא כבר מקבלו.

ואמרו חכמינו הקדושים (במדבר רבה פרשה כ' סימן י"ג) בלעם היה רשע ערום, וידע שאין עומד בפני הפורענות אלא תשובה, שכל מי שחוטא ואומר חטאתי, אין רשות למלאך ליגע בו, בשביל זה הוא מסית את כל אדם "מה לך לחזור בתשובה? ומה לך להתוודות?", כי הוא יודע שמי שחזר בתשובה ומתוודה להקדוש ברוך הוא, אין רשות למלאך המוות ליגע בו, ואמרו חכמינו הקדושים (תנחומא נח) אין מכה בעולם שאין לה רפואה, רפואתו של יצר הרע תשובה, ולכן כמו שלך מועילה תשובה, כך מועילה גם לה תשובה, ובפרט שהיא מתחרטת ובכתה להקדוש ברוך הוא והתוודתה לפניו יתברך שזה עיקר התשובה, כמובא ברמב"ם (פרק א' מהלכות תשובה הלכה א') כל מצות שבתורה, בין עשה בין לא תעשה, אם עבר אדם על אחת מהן בין בזדון בין בשגגה, כשיעשה תשובה וישוב מחטאו חייב להתודות לפני האל ברוך הוא, שנאמר (במדבר ה') "איש או אשה כי יעשו" וגו' "והתודו את חטאתם אשר עשו" – זה וידוי דברים. וידוי זה מצות עשה, כיצד מתודין? אומר: אנא השם! חטאתי עויתי פשעתי לפניך, ועשיתי כך וכך, והרי נחמתי ובושתי במעשי ולעולם איני חוזר לדבר זה, וזהו עיקרו של וידוי וכל המרבה להתוודות ומאריך בענין זה הרי זה משובח; ואם הקדוש ברוך הוא מוחל לה גם אתה צריך למחול לה, ותתחילו דף חדש בחיים, והעיקר לשכוח את העבר לגמרי, ולעשות התחלה חדשה.

ואמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן כ"ו) אצל העולם השכחה היא חסרון גדול בעיניהם, אבל בעיני יש בהשכחה מעלה גדולה. כי אם לא היתה שכחה, לא היה אפשר לעשות שום דבר בעבודת השם יתברך, אם היה זוכר כל מה שעבר לא היה אפשר לו להרים את עצמו לעבודתו יתברך בשום אופן, גם היו מבלבלים את האדם מאד כל הדברים שעוברים עליו. אבל עכשיו על ידי השכחה נשכח מה שעבר.

ואצלו, אמר רביז"ל הוא הדרך, שכל מה שעבר והלך נפסק והולך לחלוטין ואינו חוזר בדעתו עוד כלל. ואינו מבלבל כלל עצמו עוד במה שכבר עבר והלך וכו'.

וענין זה הוא דרך עצה טובה גדולה מאד בעבודת השם יתברך, כי על פי רוב יש לאדם בלבולים רבים וערבוב הדעת מאד ממה שחלף ועבר, בפרט בשעת התפלה, שאז באים עליו כל הבלבולים ומערבבים ומעקמים את דעתו ממה שכבר עבר. לפעמים יש לו בלבולים מענין המשא ומתן שלו ועסקי ביתו וכיוצא, באשר כי לא טוב עשה בענין זה וכיוצא וכך היה צריך לעשות וכיוצא בזה הדבר. ויש שמבלבלים אותו בעת עבודתו בתורה או בתפלה וכיוצא, בהפגמים שפגם מקודם באשר שבענין זה לא עשה כהוגן נגדו יתברך וכיוצא בזה הרבה מאד כאשר ידוע לכל אדם בעצמו. על כן השכחה היא עצה טובה גדולה מאד לזה, שתיכף ומיד שחולף ועובר הדבר, יעביר ויסלק אותו מדעתו לגמרי, ויסיח דעתו מזה לגמרי, ולא יתחיל לחשוב עוד במחשבתו בענין זה כלל.

זכור גם זכור שהיא היתה אנוסה וכו', וזו לא אשמתה לגמרי וכו', וכמו שלך מועילה תשובה גם לה מועילה תשובה. הקדוש ברוך הוא יחזיר את כולנו בתשובה שלימה ונשמע ונתבשר בשורות משמחות תמיד.