האם יש עניין להקדיש את לימוד התורה שלי לעילוי נשמת צדיקים?

שאלה:

מאת אילן:

שלום למורנו ורבנו מחייה נפשנו!
כחלק מסדר הלימוד שלי, קיבלתי על עצמי לגרוס עשרים פרקי משניות מדי יום, בשאיפה שביום מן הימים אוכל לסיים את כל הש"ס משניות מאה ואחת פעמים, וזה חוץ מלימוד משניות בעיון.
האם יש עניין ומשמעות להקדיש את הלימוד לעילוי נשמת צדיקים ולהזכיר את שמותיהם לפני הלימוד? האם בזכות זה הם יהיו מליצי יושר עבורי בשמים?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ה' לסדר שמות כ"ג טבת ה'תשע"ד

שלום וברכה אל אילן נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

אתה לא יכול לתאר ולשער את גודל הזכות שתהיה לך אם תזכה ללמוד משניות, כי לימוד משנה עולה על כל הלימודים, כי זה מזכך את הנפש מכל מיני חלודה, ואמרו חכמינו הקדושים (סנהדרין מב.) במי אתה מוצא מלחמתה של תורה? במי שיש בידו חבילות של משנה. ומובא (מדרש תלפיות) שאשר בן יעקב יושב על פתחו של גיהנום, ומי שהירבה ללמוד משניות אינו מניחו להיכנס שם. ולכן אשרי מי שיגרוס בכל יום כמה וכמה פרקים משניות, שהוא הצלחה נצחית, כי משנ"ה אותיות נשמ"ה, ומשנ"ה עולה כמספר פרנס"ה, שכל המתמיד במשניות, נמשכת עליו פרנסה בשפע, ועליך לדעת אשר על ידי לימוד משניות יכולים לזכות להיות יותר גדול ממלאך, כמובא בזוהר (כי תצא רע"ז:) מארי משנה דאינון מלאכי השרת ממש, ובגין דא אוקמוה מארי מתניתין על בר נש אי יהא כמלאך השם צבאות – תורה יבקשו מפיהו, ואי לאו – לא יבקשו תורה מפיהו; היינו אלו שלומדים משניות, הם נעשים צדיקים כעין מלאכי השרת, המשרתים כביכול אותו יתברך, והם זוכים אחר כך לפרנס את אחרים עם התורה, היינו שיכולים ללמד אחר כך גם את אחרים, ולכן תתמיד בלימוד משניות בלי שום קשר לאף אחד, כי הצדיקים לא צריכים שום תיקון, רק אנחנו הפגומים והירודים והנפולים וכו' וכו', צריכים תיקון גדול מאד מאד.

ולכן אם תזכה לסיים את הששה סדרי משנה מאה פעמים ואחת, אין לתאר ואין לשער את זכותך, ותהלה לאל יש לי המון המון תלמידים שזכו לזה וליותר מזה. ומלבד זאת, צריכים ללמוד גם מקרא וגם גמרא ומדרשים וכו' וכו', וכך אמרו חכמינו הקדושים (עבודה זרה י"ט:) אין טוב אלא תורה, שנאמר (משלי ד' ב') "כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו"; ואתה צריך לזכור אשר אין עוד הצלת העולם כמו לימוד התורה הקדושה, כמאמרם ז"ל (תנחומא נח) על הפסוק (ירמיה ל"ג) "אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי" – איזהו ברית שנוהג ביום ובלילה? זו תלמוד, וכן הוא אומר (שם) "כה אמר הוי"ה אם תפרו את בריתי היום ואת בריתי הלילה גם בריתי תופר את דוד עבדי" וגו', ואומר (תהלים א') "כי אם בתורת הוי"ה חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה". ואף הקדוש ברוך הוא כרת ברית עם ישראל שלא תשכח תורה שבעל פה מפיהם ומפי זרעם עד סוף כל הדורות, שנאמר (ישעיה נ"ט) "ואני זאת בריתי אותם אמר הוי"ה רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך לא ימושו" וגו', ולא כתיב ממך, אלא מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך.

הקדוש ברוך הוא יעזור שתמיד תרבה בלימוד התורה הקדושה אשר אין למעלה מזה, כי למעלה בשמים מאד מאד חשוב אדם שזוכה ללמוד תורה, וזוכה לסיים כל מסכתא מאה פעמים ואחת, ואמרו בתיקוני זוהר (הקדמה) כל מאן דזכה להלכה חד – ירית עלמא חד, כל שכן מאן דזכה למסכתא חד; היינו על כל מסכתא ומסכתא שאדם זוכה לסיים בזה העולם, מקבל על זה ברוחניות עולם שלם וכו', ואת התענוג שמקבלים עוד בזה העולם ומכל שכן בעולם הבא עבור סיום מסכתא אחת, אי אפשר לתאר ולשער כלל, ולכן אשרי מי שלוקח מסכתא וחוזר עליה מאה פעמים ואחת, ואחר כך לוקח עוד מסכתא וחוזר גם על זה מאה פעמים ואחת, עד שיזכה לסיים את כל הש"ס מאה פעמים ואחת, וזה לא על מנת שתעלה לרקיע, כי יכולים להראות את זה עם רצון טוב, ויש אצלי המון בחורים ואברכים שזכו לסיים כבר כמה וכמה מסכתות מאה פעמים ואחת וגדלו והצליחו, כי אצל רביז"ל היה העיקר עשיה, כמו שאמר (שיחות הר"ן סימן י"ט) נכספתי מאד להמשיך את העולם אל עשיה שיהיה חיוב אצל כל אחד ואחד ללמוד כך וכך בכל יום ולא יעבור וכיוצא. ואמר, שאפילו אותן האנשים הרחוקים מן הקדושה מאד שנלכדו במצודה רעה עד שרגילין בעבירות חס ושלום רחמנא ליצלן רחמנא לישזבן, אף על פי כן הכח של התורה גדול כל כך עד שיכולה להוציא אותם מן העבירות שרגילין בהם חס ושלום. ואם יעשו להם חוק קבוע וחיוב חזק ללמוד בכל יום ויום כך וכך יהיה איך שיהיה, בודאי יזכו לצאת ממצודתם הרעה על ידי התורה, כי כח התורה גדול מאד.

ה

קדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שתהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים