אני לא יודע מה לעשות עם עצמי: האם להשלים את תעודת הבגרות, ללמוד מקצוע, או ללכת לישיבה?

שאלה:

מאת גולן:
למוהרא"ש שלום רב. תודה רבה על החיזוקים והקונטרסים הנהדרים.
ברצוני להתייעץ עם כבודו: כרגע אני גר בבית עם הוריי שלא שומרים תורה ומצוות, וקשה לי עם כך – כי הם רבים הרבה בעיקר בשבתות, וזה גורם לי לחץ.
בנוסף, יש לי בעיה בקבלת החלטות ואני לא יודע מה לעשות עם עצמי בחיים – האם להשלים את תעודת הבגרות, או ללמוד מקצוע, ואם כן – איזה מקצוע, או שעליי ללכת לישיבה. אני מבולבל מכך ולא יודע מה לעשות.
בנוסף, יש לי בעיה נוספת – אני לא מצליח להתפלל בכוונה, ומתפלל מנחה וערבית במהירות ובלי חשק. אשמח לעצה.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ב' לסדר בא כ"ז טבת ה'תשע"ד

שלום וברכה אל גולן נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

כל הבעיה שלך זה רק מחמת שאתה לא בשמחה, כי אם היית עובד על נקודה אחת – להיות רק בשמחה, לא היית סובל משום דבר בעולם, כי כך אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י') מה שהעולם רחוקים מהשם יתברך ואינם מתקרבים אליו יתברך, הוא רק מחמת שאין להם ישוב הדעת, ואינם מיישבין עצמן, והעיקר להשתדל ליישב עצמו היטב, מה התכלית מכל התאוות ומכל עניני העולם הזה, הן תאוות הנכנסות לגוף, הן תאוות שחוץ לגוף, כגון כבוד, ואז בודאי ישוב אל השם יתברך.

אך דע, שעל ידי מרה שחורה אי אפשר להנהיג את המוח כרצונו, ועל כן קשה לו ליישב דעתו. רק על ידי השמחה יוכל להנהיג המוח כרצונו, ויוכל ליישב דעתו, כי שמחה הוא עולם החירות, כמו שכתוב (ישעיה נ"ה) "כי בשמחה תצאו", שעל ידי שמחה נעשין בן חורין ויוצאין מן הגלות. ועל כן כשמקשר שמחה אל המוח, אזי מוחו ודעתו בן חורין ממש, ואינו בבחינת גלות, ואזי יוכל להנהיג את מוחו כרצונו וליישב דעתו, מאחר שמוחו בחירות ואינו בגלות, כי על ידי גלות אין הדעת מיושב כלל וכו'. ולבוא לשמחה הוא על ידי מה שמוצא בעצמו איזה נקודה טובה, כי איך שרק יהיה, יש אצל כל בר ישראל נקודות טובות מנקודת יהדותו, כמאמרם ז"ל (ברכות נ"ז.) על הפסוק (שיר השירים ד') "כפלח הרמון רקתך" – מאי רקתך? אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרמון. ועל כל פנים יש לכל בר ישראל לשמוח במה שזכה להיות מזרע ישראל, ושלא עשהו גוי כגויי הארצות, כי השמחה הזו עולה על כל השמחות, ועל ידי שמחה מתרחב מוחו ודעתו וכבר יש לו ישוב הדעת אחר לגמרי.

ולכן אתה צריך לעשות כל מיני פעולות שבעולם להיות רק בשמחה, ואז תוכל להנהיג את מח מחשבתך כמו שאתה רוצה, ותהיה בן חורין אמיתי, וזה אשר בשמח"ה הן אותן אותיות של מחשב"ה, כי על ידי שמחה יכולים להנהיג את המחשבה שלו כמו שהוא רוצה.

 בוודאי היה טוב שתלמד איזה מקצוע לפרנסה, ולא איכפת איזה מקצוע וכו', תיקח מקצוע שמושך אותך, וכבר אמר רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן תק"א) שחפץ מאד שיהיה לנו פרנסה, אף על פי שבטחון גם כן טוב מאד, אף על פי כן טוב מאד כשזוכין שיש לו מעמד פרנסה, כי במקום עבודת הבטחון, במקום זה יעשה עבודה אחרת, כלומר כי אם לא יהיה לו מעמד פרנסה ויהיה לו בלבול הדעת מהפרנסה, ויצטרך בכל פעם לחזק עצמו במדת הבטחון, במקום זה יעסוק בעבודה אחרת והתחזקות אחר בשאר עניני עבודת השם.

רק חזק ואמץ מאד להיות בשמחה, ואז יהיה לך ישוב הדעת, ולא תצטרך להתבלבל משום דבר שבעולם יהיה מה שיהיה.

צריך שתדע שבשעה שאדם מתפלל את השלוש תפלות – שחרית, מנחה וערבית מתוך הסידור דייקא, והוא מקשר את המח מחשבה אל הדיבור, על ידי זה טועם טעם מתיקות התפלה, כי בזה שאדם מתפלל את השלוש תפלות מתוך הסידור דייקא, ומקשר את מח מחשבתו אל מה שהוא אומר, על ידי זה מאיר עליו אורו יתברך בהארה נוראה ונפלאה מאד, והפליג בזה רביז"ל מאד, ואמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קי"ב) כשאדם מדבר את תיבות התפלה כפי האמת שלו, אז כביכול הקדוש ברוך הוא מאיר לו לצאת מהחושך והאפילה שנלכד בה.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים