|
שאלה: מאת דנית: תשובה: |
||
 |
||
|
בעזה"י יום ג' לסדר בא כ"ח טבת ה'תשע"ד שלום רב אל דנית תחי' לנכון קבלתי את מכתבך. רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י"ב) כשאדם הולך אחר שכלו וחכמתו, יוכל ליפול בטעותים ומכשולות רבים, ולבוא לידי רעות גדולות, חס ושלום. ויש שקלקלו הרבה, כגון הרשעים הגדולים מאד המפורסמים, שהטעו את העולם, והכל היה על ידי חכמתם ושכלם. ועיקר היהדות הוא רק לילך בתמימות ובפשיטות, בלי שום חכמות, ולהסתכל בכל דבר שעושה, שיהיה שם השם יתברך, ולבלי להשגיח כלל על כבוד עצמו. רק אם יש בזה כבוד השם יתברך – יעשה, ואם לאו – לאו, ואזי בודאי לא יכשל לעולם; ולכן את צריכה לדעת – ככל שאדם מסלק ממנו את חכמתו המדומית, כמו כן הוא זוכה יותר להכנס בתוך האמונה הקדושה, כי את צריכה לדעת שהוא יתברך אין סוף וכו', ובדבר שהוא אין סוף לא שייך להבין בשכל אנושי אלא על ידי אמונה פשוטה בו יתברך, ולכן אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן ל"ב) מי שיש לו אמונה פשוטה בו יתברך, אזי יש לו חיים טובים, חיים נעימים, כי באמת אמונה הוא ענין חזק מאד, וחייו חזקים מאד על ידי אמונה, וכשיש לו אמונה בו יתברך, אפילו שבאים עליו יסורים, הוא יודע שהכל ממנו יתברך, ומנסה לחזור אליו יתברך כדי להוריד מעצמו את היסורים וכו'. את צריכה לדעת שבאמונה פשוטה בו יתברך לא שייך לשכנע את הזולת וכו', כי יש נשמות פגומות שקשה להם לסלק את השכל והדעת וכו', כי נדמה להם שהם משכילים ובעלי דעת וכו' וכו', ומבינים מעצמם, ולכן אנשים כאלו מאד מאד קשה לשכנע באמונה, כי אמונה זה דבר רוחני, וזה שייך להרגשת האדם, ובפירוש גילה לנו רביז"ל שיש נשמות שכל כך פגמו, עד שקשה להם לקבל את האמונה וכו', ולכן אשרי מי שזוכה להאמין בחכמי ישראל, שעל ידם באים לאמונה פשוטה בו יתברך, כמאמרם ז"ל (מכילתא בשלח) על הפסוק (שמות י"ד) "ויאמינו בהוי"ה ובמשה עבדו" – אם במשה האמינו קל וחומר בהוי"ה? בא זה ללמדך שכל מי שמאמין ברועה נאמן כאילו מאמין במאמר מי שאמר והיה העולם. ולכן, אם אדם אין לו אמונת חכמים זה סימן שאין לו גם אמונה בהקדוש ברוך הוא, ולכן מה טוב ומה נעים לכל הפחות שתמצאי איזה צדיק אמיתי שאין לו שום כוונות עצמיות ופרטיות וכו', אלא עוזר לזולת לצאת מהסבך והסיבוכים שנסתבך בחיים וכו', כי את צריכה להבין שימי שנותינו בהם שבעים שנה, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ס"א) שהשבעים שנה פורחים לאדם כמו רבע שעה, ואמרו חכמינו הקדושים (בראשית רבה פרשה צ"ו סימן ב') "כצל ימינו על הארץ ואין מקוה" – והלואי כצלו של כותל או כצלו של אילן, אלא כצלו של עוף בשעה שהוא עף, דכתיב (תהלים ק"ד) "כצל עובר". "ואין מקוה" – ואין מי שיקוה שלא ימות, הכל יודעים ואומרין בפיהם שהן מתים; וסיפר לנו רביז"ל סיפור נורא ונפלא מאד (סיפורי מעשיות מעשה ט' מהחכם והתם) וזו דוגמא חיה איך שאחד עובר את החיים שלו, היינו את השבעים שנה שלו בעצבות ובמרירות ובדכאון וכו' וכו', כי מסתובב עם כל מיני חכמות ולומד כל מיני מקצועות וכו', ואף על פי כן הוא לא בא אל סיפוק בחייו, וכל החיים שלו מרים מאד מאד. ולהיפך, אדם שהולך בתמימות ובפשיטות ואפילו שלא יודע כלום אלא הוא מאמין בו יתברך בלי שום חכמות והשכלות כלל, הוא שש ושמח, וכל החיים שלו מלאים שמחה אמיתית, עד שהוא נתעלה גם בגשמיות וכו' וכו'. וראוי לך לעיין היטב היטב בסיפור הזה, ואז תראי דוגמא חיה מה נקרא חיים אמיתיים, חיים נצחיים, ולהיפך – מה נקרא חיים מרורים, וחיים עצובים וכו'. יעזור הקדוש ברוך הוא שתמיד תהיי שמחה ועליזה שנבראת מזרע ישראל, ושלא עשנו גוי כגויי הארצות שזו השמחה הכי גדולה שראוי לשמוח עמה.
|
