|
שאלה: מאת דניאל: יש מנהג נפוץ, שכאשר אדם נתקל בבעיה או בצומת דרכים בחייו ואינו יודע כיצד לנהוג – הוא פותח ספר בצורה אקראית, ומנסה למצוא את התשובה לשאלתו באותו מקום שפתח. תשובה: |
||
 |
||
|
בעזה"י יום ד' לסדר בא כ"ט טבת ה'תשע"ד
שלום וברכה אל דניאל נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. הנה חכמינו הקדושים אמרו (חולין צה:) ושמואל בדיק בספרא [היינו כשרצה לדעת איך להתנהג – פתח ספר, ומה שראה קודם, כך ידע איך להתנהג], רבי יוחנן בדיק בינוקא [היינו כשרצה לדעת איך להתנהג – שאל לתינוק פסוק לי פסוקך, וכפי שאמר לו פסוק, כך ידע איך להתנהג]. והנה להגיע אל זה צריכים מוח מזוכך לגמרי, היינו שמוח מחשבתו יהיה תמיד דבוק באין סוף ברוך הוא, ולא יכניס בדעתו שום מחשבות אחרות וכו', ומכל שכן שלא יהיו בו חס ושלום שום מחשבות של הרהורים רעים או מחשבות זרות וכו', ואז יכול גם כן להתנהג כך, אבל צריכים לדעת שאסור להטעות את עצמו, כי (משלי כ' ט') "מי יאמר זכיתי לבי טהרתי מחטאתי". ולכן רק גדולי מובחרי הצדיקים היו יכולים להשתמש בדרך זו, וכמו שמספרים על הבעל שם טוב הקדוש זי"ע שהיה תמיד חומש וזוהר על שולחנו, וכשהיה צריך לדעת משהו – פתח את החומש או את הזוהר ותיכף ומיד היה יכול להשיב, וכך אמר: מה שאמרו חכמינו הקדושים (חגיגה יב.) אור שברא הקדוש ברוך הוא ביום ראשון – אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו. כיון שנסתכל הקדוש ברוך הוא בדור המבול ובדור הפלגה וראה שמעשיהם מקולקלים – עמד וגנזו מהן; היכן גנז את האור? גנזו בתורה. וכתב נכדו (דגל מחנה אפרים – בראשית) ולכן משתמשים צדיקים בכל דור ודור באור ההוא, היינו על ידי התורה שיש בה אותו אור, שיכולין להסתכל בו מסוף העולם ועד סופו, כמו שראו עיני ממש כמה מעשיות וכו', עיין שם. וכן מובא מהרה"ק מקאמארנא זי"ע (נוצר חסד פרק ה') כשהיו שואלין למרן הבעל שם טוב הקדוש זי"ע איזה דבר, היה פותח איזה ספר זוהר וכיוצא גמרא ולומד, ואחר כך משיב לשואל, ואמר שאור שברא הקדוש ברוך הוא היה אדם צופה מסוף העולם ועד סופו, והיכן גונזו? לצדיקים בתורה, וכשאדם הצדיק לומד תורה לשמה, צופה מסוף העולם ועד סופו, וכו', עיין שם. הרי שלך לפניך שיש דבר כזה, אבל צריכים להיות מזוכך לגמרי עם מוחין נקיים ודבקים בו יתברך. הקדוש ברוך הוא יוליך אותנו על דרך האמת ולא נטעה את עצמינו, ונזכה גם כן להגיע לאור הגנוז הזה.
|
