שאלה:

מאת דוד:

לכבוד הרב מוהרא"ש, רבה של חסידות ברסלב, השלום והברכה.
בשלוש השנים האחרונות החל דרדור במצבי הבריאותי ואני סובל מדילול השרירים בגוף. עד כה, לאחר אין ספור בדיקות ואשפוז בחמישה בתי חולים ברחבי הארץ – אין עדיין אבחנה רפואית שיכולה להסביר ממה נובעת הבעיה שלי. אין לי שום טרוניה על כל מה שעובר עליי, ואני מאמין שבאמת הכול לטובה.
בורא עולם, עילת העילות וסיבת הסיבות סיבב שהגענו ליבנאל, ומאז חיינו השתנו.
אשתי אומרת לי שאם אכבד יותר אותה ואת הילדים אזכה לרפואה שלימה, ובאמת, אני קצת חסר סבלנות ולפעמים גם מדבר לא בנימוס וזאת עקב הכאבים בגוף. ברצוני לקבל עצה שתעזור לי להיות רגוע יותר, נעים יותר, וסבלני לילדים ולסובבים אותי. וכן לשמוע מה חוות דעתך בעניין מצבי הבריאותי. תודה רבה.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ד' לסדר בא כ"ט טבת ה'תשע"ד

שלום וברכה אל דוד נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

כל המחלות והחולאים רעים שבני אדם סובלים מהם זה בא רק מחמת חסרון השמחה, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ד) שהשמחה היא רפואה לכל, וחכמי הרופאים אמרו שכל המחלות והחולאים רעים באים רק מחמת חסרון השמחה, וכשאדם עצוב וממורמר ובדכאון פנימי וכו' הרי היא תמיד בכעס, שזה הורס לו את כל הבריאות, כי הכעס והרציחה שיש באדם זה הורס לו את כל החיים, עד שנעשה משוגע ממש, ואמרו חכמינו הקדושים (שבת ק"ה:) המקרע בגדיו בחמתו והמשבר כליו בחמתו והמפזר מעותיו בחמתו – יהא בעיניך כעובד עבודה זרה, שכך אומנתו של יצר הרע – היום אומר לו עשה כך, ולמחר אומר לו עשה כך, עד שאומר לו עבוד עבודה זרה והולך ועובד; כי המאמין האמיתי שמאמין שדבר גדול ודבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, הוא אף פעם לא יהיה בכעס, ואם הוא בכעס, זה סימן שלא מאמין בו יתברך שהוא נמצא ואין בלעדיו נמצא, והכל ממנו יתברך, ולכן, כפי הכעס – כן דוחה את השכינה ממנו. ואמרו חכמינו הקדושים (פסחים ס"ו:) כל אדם שכועס, אם חכם הוא – חכמתו מסתלקת ממנו; ואמרו (נדרים כ"ב.) כל הכועס – אפילו שכינה אינה חשובה כנגדו, ומוסיף טפשות על טפשותו; וזה טירוף הדעת פשוטו כמשמעו, כי הכעסן מאבד את הדעת והשכל שלו לגמרי, עד שלא מסוגל לחשוב ישר, ואמרו חכמינו הקדושים (זוהר חדש נח) לא יהיה בך אל זר -שלא תהיה נח לכעוס, כי זו עבודה זרה ממש, כי הוא דוחה את  הקדוש ברוך הוא ממנו.

ולכן כל מה שאתה סובל סבל גדול בבריאות שלך וכו' וכו', הכל בא מחמת הכעס והרציחה שנכנסו בך, ואתה מוציא את העצבים שלך על אשתך ועל ילדיך, ולכן כדי שתהיה לך רפואה שלימה אתה צריך לעבוד הרבה על מדת הסבלנות, שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קנ"ה) שלהגיע אל מדת אריכות אפים שהיא סבלנות, צריכים להתחזק באמונה פשוטה בו יתברך – שהוא מנהיג את עולמו בחסד וברחמים בצדק ובמשפט, ודבר גדול ודבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, עד כדי כך שאמרו חכמינו הקדושים (חולין ז:) אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין מלמעלה; שאדם לא מקבל מכה קטנה באצבע קטנה אם לא מכריזין על זה קודם מלמעלה, ודבר גדול דבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, ואז יש לו כח הגודל וכח הצומח, ושום דבר לא יכול לבלבל אותו.

ולכן אני מבקש אותך שתתאזר במדת הסבלנות, ואפילו שזה בא לך מאד מאד קשה, זכור מה שאמר התנא הקדוש (אבות פרק ה') לפום צערא אגרא, ודע לך כשאדם עוצר את עצמו לא לכעוס, בזה, אפילו שנמצא במדור הקליפות וכו', הוא עולה עד עולם האצילות, שהוא בטל ומבוטל אל האין סוף ברוך הוא, כי הכל תלוי כפי מידת הסבלנות וההמנעות מהכעס, שבדרך כלל בא מגיאות וישות. אדם צריך לבטל את עצמו כל כולו אליו יתברך, ושלא יהיה לו אפילו משהו תרעומת על אשתו וכו', כי האשה היא חלק מבעלה, כמו שכתוב (בראשית ב' כ"ג) "עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת", ואתה צריך לכבד ולייקר את אשתך, כי כך אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן רס"ד) שצריכים לכבד ולייקר את אשתו, כי אמר הלא הנשים הם סובלים צער ויסורים גדולים מאד מאד מילדיהם – צער העיבור והלידה והגידול, כאשר ידוע לכל עוצם מכאובם וצערם ויסוריהם בכמה אופנים הקשים וכבדים מאד מאד וכו' וכו', על כן ראוי לרחם עליהם ולייקרם, ולכבדם.

וכן אמרו חכמינו הקדושים (בבא מציעא נ"ט.) אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו [תכבדו ותייקרו את נשותיכם כדי שתהיו עשירים], וכן אמרו (יבמות ס"ג.) דיינו שמגדלות את בנינו ומצלת אותנו מן החטא. ולכן צריכים לכבד ולייקר אותן מאד מאד, וזה יסוד גדול בחסידות ברסלב, שהבעל מוכרח לעזור לאשתו, ואם הוא רוצה להיות מקורב אל רביז"ל ולציית אותו, עליו לעזור לאשתו בכל המובנים, ולכבד ולייקר אותה, כי רביז"ל הקפיד על דברים אלו מאד מאד, על אלו שמשפילים את נשותיהם, ומי שהיה לו סכסוך עם אשתו, רביז"ל לא רצה לקבל אותו לגמרי, ולא רצה אפילו לראות אותו.

הקדוש ברוך הוא יעזור לך לעקור ממך את מדת הכעס לגמרי, ועל ידי זה תהיה לך רפואה שלימה, ולא תצטרך לרוץ מבית חולים לבית חולים. תעבוד על נקודת השמחה ואז תהיה סבלן, ואמר רביז"ל (ספר המדות אות עצבות סימן ט"ז) עצבות בא על ידי כעס, והכעס בא לאדם מחמת גיאות וישות שיש בו.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים