איבדתי את האמון בעצמי. איך אפשר לאחד את הקרעים בנפשי ולבנות מחדש אישיות יציבה?

שאלה:

מאת רובי:
לאדמו"ר מוהרא"ש, שלום וברכה.
בשנים האחרונות ההרגשה שלי היא "ואני בתוך הגולה" של עצמי – אני לא מצליח כל כך בחיים, הדברים לא מסתדרים, והשנים עוברות. אני מרגיש תלוש, איבדתי את האמון בעצמי ובייחודיות שלי שממנה שאבתי את הביטחון העצמי שלי, איבדתי את האמון בדרכי ועל הדרך נחלשתי באמונה.
איך אפשר ומאיפה מתחילים לאחד את הקרעים בנפשי ולבנות מחדש אישיות יציבה?
בהזדמנות זו, ולרגל י"ט כסלו – יום הולדתי, אבקש מהרב ברכה לרפואה ושידוך. תודה רבה.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום א' לסדר בשלח ד' שבט ה'תשע"ד

שלום וברכה אל רובי נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

אתה צריך לדעת שרביז"ל אמר (ספר המדות אות שמחה חלק ב' סימן א') מי שהוא שמח תמיד על ידי זה הוא מצליח, כי השמחה זו ההצלחה של האדם, והס"מ מחדיר באדם מרירות ועצבות ודכאון, כדי לאבד ממנו את תקוותו וכו', כי אם אדם היה תמיד שש ושמח עם כל נקודה ונקודה טובה שיש בו, אזי הוא היה ממשיך על עצמו את הארת האין סוף ברוך הוא, כי אצלו יתברך נאמר (דברי הימים א' ט"ז) "עוז וחדוה במקומו", וככל שאדם יותר שמח – הוא יותר מקורב אל הקדוש ברוך הוא, וממלא את חסרונו. ולהיפך, כשאדם הוא בעצבות ובמרירות ובדיכאון, הוא מתרחק מהקדוש ברוך הוא, ונתרבה חסרונו.

ולכן ראה מה לפניך, הס"מ רוצה רק לשבור אותך ולהכניס אותך ביאוש גמור, כאילו שאתה לא שווה לשום דבר, ולכן אני מאד מאד מבקש אותך שתראה להיות בשמחה עצומה, ותשתדל מאד מאד לא לתת לעצבות ולדכאון שיתפסו אותך, כי הס"מ רוצה רק לשבור את האדם ולהפילו בעצבות ובמרירות ובדיכאון, כי זה כל כוחו, ורביז"ל הזהירנו מאד מאד על מדת השמחה, ואמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ד) שצריכים להכריח את עצמו עם כל הכוחות להיות בשמחה. ואתה צריך לדעת שלהיות בשמחה זה בא במסירות נפש הכי גדולה, ולכן אשרי מי שמכריח את עצמו להיות בשמחה, ואז טוב לו כל הימים. וכן הרגל את עצמך לדבר אל הקדוש ברוך הוא, אשר אין טוב מזה, כי כל דיבור ושיחה שאדם מדבר ומשיח לפני הקדוש ברוך הוא, נשמעים ונתקבלים בכל העולמות, וגורמים נחת רוח למעלה, אשרי האיש שחזק בזה בכל יום.

ואל יפתה אותך יצרך כאילו שאתה ערום לגמרי וכו', ואין לך שום מצוה וכו' – תלעג לו, כי הכל הבל ורעות רוח, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (ברכות נ"ז.) על הפסוק (שיר השירים ד') "כפלח הרמון רקתך" – מאי רקתך? אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרמון; ואמרו חכמינו הקדושים (ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה ה') תני בשם רבי מאיר: אין לך אחד מישראל שאינו עושה מאה מצות בכל יום – קורא את שמע ומברך לפניה ולאחריה, ואוכל את פתו ומברך לפניה ולאחריה, ומתפלל שלשה פעמים של שמונה עשרה, וחוזר ועושה שאר מצות ומברך עליהן. וכן היה רבי מאיר אומר: אין לך אדם בישראל שאין המצות מקיפות אותו – תפילין בראשו ותפילין בזרועו, ומזוזה בפתחו, מילה בבשרו, ארבע ציציות בטליתו מקיפין אותו, הוא שדוד אמר (תהלים קי"ט) "שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך", וכן הוא אומר (תהלים ל"ד) "חונה מלאך הוי"ה סביב ליראיו ויחלצם".

ולכן ראה לקחת את עצמך בידיך, ותהיה רק שש ושמח עם כל נקודה ונקודה טובה שיש בך, ועל ידי זה יתרחב לך בגשמיות וברוחניות גם יחד, ותרגיש כל מיני נועם בחייך.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים