בכל פעם עולות בי מחשבות שמזכירות לי את העבר שלי. איך מתגברים על המחשבות האלו?

שאלה:

מאת חנן:
שלום וברכה וכל טוב סלה לצדיק מיבנאל.
אני אברך כולל, וברוך השם אני לומד בהתמדה, אך יש דבר שמאוד מציק לי – בכל פעם עולות לי מחשבות שמזכירות לי את העבר שלי – הן מה שסבלתי מהסביבה כשהייתי בחור, והן מחשבות שמזכירות לי את העבירות שעשיתי לפני שחזרתי בתשובה. איך מתגברים על המחשבות האלו?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ג' לסדר בשלח ו' שבט ה'תשע"ד

שלום וברכה אל חנן נרו יאיר

לנכון קבלתי את מכתבך.

ראה לקחת עצמך בידיך ותעשה התחלה חדשה בכל פעם, ורביז"ל לימד אותנו לימוד עמוק מאד מאד, ואמר (שיחות הר"ן סימן כ"ו) אצל העולם השכחה היא חסרון גדול, אבל אצלי שכחה זה מעלה גדולה מאד, כי אם היה אדם תמיד זוכר את העבר שלו וכו', לא היה יכול להגביה עצמו כי הוא זה בעבודת השם יתברך, וכן אפילו בגשמיות – אם האדם היה זוכר את הכשלונות שלו וכו', היה נשבר לגמרי, אבל בדרך ועצה זו שאדם מרגיל עצמו לשכוח את העבר שלו תמיד, אזי הוא יכול להתחדש בכל פעם מחדש, וזה הוא לימוד עמוק עמוק שרביז"ל גילה בעולם, אשרי מי שיאחז בזה ואז תמיד יהיה בשמחה, ואף פעם לא ישבר כלל משום דבר וכו', מאחר שאין לו עבר כלל, ועצה זו היא עמוקה מאד מאד עמוק עמוק מי ימצאנו.

ובאמת, כל מה שאדם נכלל בו יתברך אזי נתבטל אצלו הכל, וזוכה לעלות אל למעלה מהזמן והמקום, ונעשה בן חורין ממש, ולזכות להכלל בו יתברך הוא על ידי שיחה בינו לבין קונו שהזהירנו על זה רביז"ל ביותר, כי בזה שאדם מרגיל עצמו לדבר עמו יתברך, על ידי זה מוריד ממנו את כל ההעלמות וההסתרות עד שנתגלית לו אמתת מציאותו יתברך, שאין עוד תענוג כתענוג זה שאדם מרגיש מכל דבר רק את הקדוש ברוך הוא.

 עם כל זאת, הזהירנו רביז"ל גם על לימוד שולחן ערוך, היינו שלבטל עצמו לגמרי אליו יתברך ולצאת מהזמן והמקום אל למעלה מהזמן והמקום זה דבר גדול מאד, אבל צריכים להיזהר מאד לא לצאת מהשולחן ערוך אשר זו תמצית תורה שבעל פה, וכל היהדות תלויה רק כפי השולחן ערוך, ועל זה הקפיד רביז"ל יותר מכל הלימודים.

תכניס את הדיבורים האלו בתוך לבך, אז תהיה הכי מאושר בחייך ועולמך תראה בחייך.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים