רבנו הפליג במעלת מחיאות הכפיים בזמן התפילה. למה בדיוק הכוונה?

שאלה:

מאת אליהו:
שלום לצדיק הקדוש! אנו מתפללים לרפואת הרבנית תחי' להחלמה מהירה ללא ייסורים בעזרתו יתברך.
רבנו ז"ל גילה לנו נוראות נפלאות מעניין מחיאת כפיים בתפילה. האם זה מדובר בזמן שההתעוררות למחוא כפיים באה לאדם פתאום בעת שמתפלל, או גם במקרה שהוא עצמו מעורר את עצמו לכך?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ד' לסדר בשלח ז' שבט ה'תשע"ד

שלום וברכה אל אליהו נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

תשואת חן לך על התפלות ועל הברכות, וכל המברך יתברך מפי אל עליון.

בענין המחאת כף אל כף בעת התפלה, ידוע איך שרביז"ל הקפיד על זה ואמר כמה תורות על מעלת המחאת כף אל כף בשעת התפלה (עיין לקוטי מוהר"ן חלק א' סימן מ"ד מ"ה מ"ו): על ידי המחאת כף אל כף בעת התפלה זוכים להמשיך שם קדושת ארץ ישראל, וזוכים לטהר את המח מחשבה שלו שלא יפול בו שום מחשבות זרות, ונמתקים ממנו כל הדינים, ולכן זה דבר גדול מאד למחות כף אל כף בעת התפלה, אבל לא צריכים להכות בכח גדול שיצא רעש, כי בזה אדם יכול להטעות את עצמו מאד מאד, כי יכול להיות שרוצה תשומת לב שמכה כף אל כף בכח גדול שכולם ישמעו וכו', ובין כך מבלבל את כל בית הכנסת.

וכבר אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"ו) שאדם צריך לשמור מאד לא להטעות את עצמו, ולא לחפות את השקר באמת, היינו שלא ימחא כף אל כף בשביל אחרים, רק ימחא כף אל כף בעדינות ובזה מקיים את רצון רביז"ל, שזה תיקון גדול מאד להמשיך למקומו קדושת ארץ ישראל ולטהר את מח מחשבתו מכל מיני מחשבות זרות הבאות באמצע התפלה. ואותו דבר כשאדם מתאנח בעת התפלה, שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ק"ט) כשמתאנח, אזי נקשר בחבל דקדושה וכו' – גם בזה צריכים להתאנח בעדינות, ולא כמו שאחד רוצה תשומת לב אזי צורח באמצע שמונה עשרה אוי אוי אוי וכו', כדי שהכל ישמעו את צעקותיו וכו' וכו'.

הקדוש ברוך הוא יעזור שנזכה לקיים את רצון רביז"ל בתמימות ובפשיטות גמורה בלי שום שקר כלל.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים