שאלה: מאת עידו: לכבוד מורי ורבי שליט"א. תשובה: |
||
בעזה"י יום ה' לסדר בשלח ח' שבט ה'תשע"ד
שלום וברכה אל עידו נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. הענין של וידוי דברים לפני תלמיד חכם, שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ד'), הוא כי אדם שחטא עוונותיו הם על עצמותיו, וקשה לו מאד מאד לצאת מזה, כי החטאים והעוונות מטמטמים לו את מוחו ואת דעתו לגמרי, ונכנס בעצבות ובמרירות ובדכאון שזה מה ששובר אותו לגמרי, ולכן כשבא אל תלמיד חכם ומספר לו את כל מה שעובר ועבר עליו וכו', והתלמיד חכם האמיתי הוא דבוק בו יתברך, וזה שמתוודה לפניו חושב שהוא מדבר עכשיו אל התלמיד חכם ומתוודה לפניו, ועל ידי זה יוצאים העוונות מעצמותיו, אבל באמת, אז התלמיד חכם דבוק בו יתברך ואומר לו יתברך: תשמע מה שהאדם הזה אומר, וכך אדם לא קולט שבעת שהוא מדבר אל התלמיד חכם האמיתי, מדבר אז אל הקדוש ברוך הוא, כי באמת וידוי דברים צריכים רק אל הקדוש ברוך הוא, אבל לא כל אחד אוחז בזה שתהיה לו אמונה ברורה ומזוככת שירגיש את הקדוש ברוך הוא שנמצא איתו עמו ואצלו, ולכן בזה שבא לתלמיד חכם ומגלה לו את כל לבו, על ידי זה התלמיד חכם מקשר אותו אל הקדוש ברוך הוא, ודבר זה שייך גם בכתב. יעזור הקדוש ברוך הוא שנזכה לחזור בתשובה שלימה, ותמיד נהיה רגילים להתוודות אליו יתברך, אשר זה עיקר התשובה, כמובא ברמב"ם (פרק א' מהלכות תשובה הלכה א') כל מצות שבתורה, בין עשה בין לא תעשה, אם עבר אדם על אחת מהן, בין בזדון בין בשגגה, כשיעשה תשובה וישוב מחטאו חייב להתודות לפני האל ברוך הוא, שנאמר (במדבר ה') "איש או אשה כי יעשו" וגו' "והתודו את חטאתם אשר עשו" – זה וידוי דברים. וידוי זה מצות עשה, כיצד מתודין? אומר: אנא השם, חטאתי עויתי פשעתי לפניך, ועשיתי כך וכך, והרי נחמתי ובושתי במעשי, ולעולם איני חוזר לדבר זה. וזהו עיקרו של וידוי, וכל המרבה להתוודות ומאריך בענין זה הרי זה משובח ; ואמרו חכמינו הקדושים (תורת כהנים בחוקותי) אמר הקדוש ברוך הוא, שמיד שהם מתוודים על עונותיהם מיד אני חוזר ומרחם עליהם, שנאמר (ויקרא כ"ו) "והתודו את עונם ואת עון אבותם במעלם אשר מעלו". הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שתהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.
|