לפני כמה חודשים התעברה בי נשמה, ומאז אני לא שולט על המחשבות שלי. אנא עזור לנפשי החולה!

שאלה:

מאת יוסף:
לכבוד הרב הקדוש.
אני יודע שאתה מאוד מקורב לרבינו הקדוש והנורא, ולכן אני פונה אליך לעזרה. התחלתי להתחזק לפני חמש שנים, ואני מאוד אוהב את רבי נחמן הצדיק יסוד עולם. הייתי באומן בראש השנה, וברוך השם מיד אחר כך התחלתי להתחזק בשמירת הברית והעיניים, ואפשר להגיד שוויתרתי על כל החיים שלי כדי להתקרב להשם יתברך ולרבינו.
לפני זמן מה, בשבת חנוכה, התעברה בי נשמה שהחלה לומר חידושים אדירים בקבלה, הרגשתי שהיא נכנסה לגופי, ובמשך שבועיים שלמים רעדתי מפחד. הלכתי להרבה קברי צדיקים, התחזקתי מאוד יחד עם חבר קרוב, והייתי בריבוי אור…
היום אני עצוב מאוד, ולצערי הרב, אוי לי ואוי לנפשי הבעל דבר מתגבר עליי ומכניס בי מחשבות של מינות ואפיקורסות ודברים נוראים על הקדוש ברוך הוא. אנא עזור לנפשי החולה!

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר בשלח ט' שבט ה'תשע"ד

שלום וברכה אל יוסף נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ע"ב) גם בהתקרבות להשם יתברך יש ענין של ריבוי אור שאחר כך בא אל "פן יהרסו" וכו', ואחר כך נופלים בחזרה, וזה קורה הרבה לבעלי תשובה, שבהתחלה הם מתלהבים יותר מדי ונדמה להם שהם רואים אורות וכו', ומדמיון אחד נכנס לדמיון שני, עד שכוח המדמה משגע אותו לגמרי, ונדמה לו כל מיני דמיונות, שנכנס בו איזו נשמה וכו', ויש שנדמה להם שנכנס בהם איזה דיבוק וכו', כל אחד עם הדמיונות והשגיונות שלו וכו', עד שנופל לגמרי וחוזר בשאלה וכו'.

רביז"ל לימד אותנו (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ו') שעיקר התשובה להיות בקי ברצוא ובקי בשוב, היינו ללכת בדרך הממוצע, לא להתלהב לעלות יותר מדי למעלה, ולא להישבר וליפול יותר מדי למטה וכו', ורק כך יכולים לחזור בתשובה, כי תיכף ומיד כשאדם נכנס בו דמיונות שרואה אורות וכו', או משיג השגות וכו', או רואה נשמות וכו', צריך תיכף ומיד לדעת שהוא הולך בדרך קלוקלת וכו' וחי בדמיון אחד גדול.

וכבר אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י"ב) שעיקר היהדות הוא תמימות ופשיטות, ואמר (שיחות הר"ן סימן ט"ו) שהוא חכמה ומלאכה גדולה להיות כמו בהמה. וזה בחינת (שמות ל"ו א') "כל אשר נתן הוי"ה חכמה בהמה", היינו שהוא חכמה לעשות עצמו כבהמה, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (חולין ה:) על הפסוק (תהלים ל"ו ז): "אדם ובהמה תושיע הוי"ה" – אלו בני אדם שערומים בדעת ומשימין עצמן כבהמה. וכמו שאמר אסף (תהלים ע"ג כ"ב) "ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך"; אשרי מי שזוכה להגיע אל מידת התמימות.

וכבר סיפר לנו רביז"ל (סיפורי מעשיות מעשה ט' מהחכם ותם) אל מה זכה התם וכו' שנעשה מיניסטר על כל המיניסטארין צדיק על כל הצדיקים, עיין שם. היינו כשאדם חוזר בתשובה, עליו לדעת שאינו יודע כלום, ותמיד ילך בזה שאינו יודע כלום, וכך יעלה בכל פעם מעלה מעלה, כי תכלית הידיעה שלא נדע וכו', וכן בכל פעם כשעולה אל איזו דרגא בתשובה תמיד צריך לדעת שעדיין לא יודע כלום, וכך יזכה לעלות מעלה מעלה, ואז על ידי זה אף פעם לא יפול בשום דמיונות והבלים שקורים להרבה בעלי תשובה וכו'.

רק חזק ואמץ מאד להיות בשמחה, ותשמח אחרים, אשר אין מצוה יותר גדולה מזו, ואצלו יתברך מאד מאד חשוב כשבר ישראל שמח, ויותר חשוב כשמשמח את אחרים, ולכן תעשה כל מה שביכולתך תמיד לשמח את אחרים, וכך תהיה לך גם כן שמחה, ואצלו יתברך שורה רק השמחה, כמו שכתוב (דברי הימים א' ט"ז כ"ז) "הוד והדר לפניו עוז וחדוה במקומו", אשרי מי ששמח בעצמו, ואשרי ואשרי מי שמשמח אחרים, ושכרו הרבה מאד בשמים.

 הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך תמיד שתהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך שבת שלום