ידוע שרוב המצוות מיועדות לגברים. מדוע הגברים זוכים יותר מהנשים?

שאלה:

מאת טלי:
ידוע שרוב המצוות מיועדות לגברים, וגם חובת הלימוד-תורה מוטלת על הגברים ולא על הנשים. מדוע הגברים זוכים יותר מהנשים? ומה היחודיות שהתורה נותנת לאישה?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ב' לסדר יתרו י"ב שבט ה'תשע"ד

שלום רב אל טלי תחי'

לנכון קבלתי את מכתבך.

עליך לדעת שחכמינו הקדושים אמרו (ברכות יז.) גדולה הבטחה שהבטיחן הקדוש ברוך הוא לנשים יותר מן האנשים וכו'. אמר ליה רב לרבי חייא: נשים במאי זכיין? באקרויי בנייהו לבי כנישתא, ובאתנויי גברייהו בי רבנן, ונטרין לגברייהו עד דאתו מבי רבנן. [במה הנשים זוכות? בזה שלוקחות את הילדים לתלמוד תורה שילמדו תורה, ומחכות לבעליהן שיחזרו מהכולל שלומדים שמה תורה].

ולכן בלי האשה הבעל אף פעם לא היה יכול ללמוד תורה, רואים מזה את גדולת האשה שכל השכר שבעלה יושב ולומד תורה מגיע לה, וכן מצינו שלא זכו עם ישראל להחזיק מעמד בגלות מצרים אלא על ידי הנשים, כמו שאמרו חכמינו הקדושים (סוטה י"א:) בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור נגאלו ישראל ממצרים. בשעה שהולכות לשאוב מים, הקדוש ברוך הוא מזמן להם דגים קטנים בכדיהן, ושואבות מחצה מים ומחצה דגים, ובאות ושופתות שתי קדירות – אחת של חמין ואחת של דגים, ומוליכות אצל בעליהן לשדה, ומרחיצות אותן וסכות אותן ומאכילות אותן ומשקות אותן ונזקקות להן בין שפתים; כי לאשה יש כוחות הנפש בלתי מוגבלים, והיא יכולה להפוך את בעלה בקלות מאד אם רק תדע איך להתנהג עמו.

וכן אמרו חכמינו הקדושים (מדרש אגדה הובא ברש"י שמות ל"ח ח') במראות הצובאות – בנות ישראל היו בידן מראות שרואות בהן כשהן מתקשטות, ואף אותן לא עכבו מלהביא לנדבת המשכן. והיה מואס משה בהן מפני שעשויים ליצר הרע, אמר לו הקדוש ברוך הוא: קבל, כי אלו חביבין עלי מן הכל, שעל ידיהם העמידו הנשים צבאות רבות במצרים – כשהיו בעליהם יגעים בעבודת פרך, היו הולכות ומוליכות להם מאכל ומשתה ומאכילות אותם, ונוטלות המראות וכל אחת רואה עצמה עם בעלה במראה ומשדלתו בדברים לומר אני נאה ממך, ומתוך כך מביאות לבעליהן לידי תאוה ונזקקות להם ומתעברות ויולדות שם, שנאמר (שיר השירים ח') "תחת התפוח עוררתיך".

הרי שלך לפניך, שרק בזכות זו נגאלו עם ישראל ממצרים – שהנשים קירבו ושימחו את בעליהן, ואם היו הנשים יודעות את הכח שיש בידיהן, אזי אף פעם לא היו באות לידי מחלוקת ומריבות, אלא היו השלום והאהבה וההבנה הדדית מצויה ביניהם, כי לנשים יש כוחות הנפש הרבה יותר ממה שיש לגברים, ורק בזכותן זכו עם ישראל לצאת ממצרים, כי הנשים היו מאד מאד חזקות באמונה בו יתברך, ובאמונה במשה רבינו, והן אשר חיזקו ועודדו את בעליהן, ועשו כל מה שביכולתן להקל מעליהם את השעבוד.

ולכן כשיצאו עם ישראל ממצרים והקדוש ברוך הוא קרע את ים סוף, אזי גם הנשים זכו לשיר שירה להקדוש ברוך הוא, כמו שכתוב (שמות ט"ו) "ותיקח מרים הנביאה אחות אהרן את התוף בידה ותצאן כל הנשים אחריה בתופים ובמחולות: ותען להם מרים שירו להוי"ה", ודרשו על זה חכמינו הקדושים (מכילתא בשלח) מגיד הכתוב, כשם שאמר משה שירה לאנשים, כך אמרה מרים שירה לנשים; ומהיכן זכתה לזה? על ידי שהיא הצילה את משה, כמו שכתוב (שמות ב' ד') "ותתצב אחותו מרחוק לדעה מה יעשה לו", ואחר כך הביאה את אמו יוכבד שהיא תניק אותו וכו', ובזכות זה זכתה לנבואה ולומר שירה עם כל הנשים.

וכן מצינו אצל דבורה הנביאה, שכתוב (שופטים ד' ד') "ודבורה אשה נביאה אשת לפידות", ודרשו חכמינו הקדושים (מגילה י"ד.) מאי אשת לפידות? שהיתה עושה פתילות למקדש. היינו איך זכתה להיות נביאה ושופטת את עם ישראל וניצחה את המלחמה נגד סיסרא? על ידי שהיא היתה עושה פתילות למקדש ונתנה את זה לבעלה שהוא יביא וידליק את זה במקדש, וכמאמרם ז"ל (ילקוט שופטים רמז מ"ב) תנא דבי אליהו, אמרו בעלה של דבורה עם הארץ היה. אמרה לו בוא ואעשה לך פתילות ולך לבית המקדש שבשילה, אז יהיה חלקך בין הכשרים שבהם ותבוא לחיי העולם הבא. והיא עושה פתילות והוא מוליך לבית המקדש וכו'. כי שם בעלה היה לפידות, על שם שאשתו עושה פתילות, והיא מתבוננת ועושה פתילות עבות כדי שיהא אורן מרובה, והקדוש ברוך הוא בוחן לבות וכליות, אמר לה הקדוש ברוך הוא: דבורה, את נתכוונת להרבות אורי, אף אני ארבה אורך ביהודה ובירושלים כנגד י"ב שבטים. מי זכה לו ללפידות שיהא חלקו עם הכשרים ויבוא לחיי העולם הבא? הוי אומר דבורה אשתו.

רואים מזה את הכח שיש לאשה, שאפילו שבעלה עם הארץ על ידי שהיא מזרזת אותו ללכת ולשים מנורות שיאירו בבית המקדש, זכתה לנבואה ואמרה שירה, כמו שכתוב (שופטים ה' א') "ותשר דבורה", ואמרו בזוהר (ויקרא י"ט:) השירה של דבורה ששרה להקדוש ברוך הוא, היא מסוד החכמה העליונה, עיין שם.

ולכל זה זכתה על ידי שהיא חיזקה ועודדה את בעלה שעל כל פנים ישמש בבית המקדש, וידליק את הנרות, וכן בשביל ששמרה מאד מאד מאיסור יחוד, כמו שכתוב (שופטים ד' ה') "והיא יושבת תחת תומר דבורה", ודרשו על זה חכמינו הקדושים (מגילה י"ד) למה תחת תומר? מפני יחוד, וכן הוא (ילקוט שופטים רמז מ"ב) לפי שאין דרכה של אשה להתייחד בתוך הבית, וישבה בצילו של דקל ומלמדת תורה ברבים. רואים מזה אל מה אשה יכולה לזכות אם היא לוקחת את עצמה בידיה, ולכן אשה צריכה להיות מאד מאד שמחה בחלקה, ואסור לה להשפיל את עצמה, כי כוחה גדול עד מאד.

הקדוש ברוך הוא יעזור שתבשרי לי בשורות משמחות תמיד.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים