הילדים שלנו רבים בבית ובבית-הספר וגורמים לנו צער גדול. מה ניתן לעשות?

שאלה:

מאת חיים:

שלום לכבוד הרב שליט"א.
אני נשוי ואב לחמישה ילדים, ולצערי הרב הילדים לא מפסקים לריב ביניהם – הן בבית והן בבית הספר. אחת לכמה ימים מזמנים אותנו לבית הספר ומספרים לנו מה הם עוללו, ואף שאני יודע שהם ילדים – אבל זה מוגזם לריב כל הזמן.
בנוסף, יש לנו בעיות פרנסה וחובות, וכל הבית שלנו בבלגן אחד גדול. מה אנחנו צריכים לעשות?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ב' לסדר יתרו י"ב שבט ה'תשע"ד

שלום וברכה אל חיים נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

חכמינו הקדושים אמרו (סוכה נ"ו:) שותא דינוקא בשוקא או דאבוה או דאימיה, כלומר מה שהתינוק מדבר בשוק שמע את זה או מהאבא או מהאמא, וכנראה שבביתכם שורה מתח גדול מאוד, ואתם הולכים ביד קשה עם הילדים, ומזה נובע שהם מוציאים את הכעס אחד על השני הן בבית והן בבית הספר.

ולכן העצה היא שאתם צריכים לשנות את כל האוירה בתוך הבית – להשתדל מאד מאד שתהיה אוירה של שמחה, ולא ללכת עם הילדים ביד קשה, כי זה גורם שיתפראו יותר ויותר, השמחה בבית זו הברכה הכי גדולה בבית, כי בבית שיש שמה שמחה הילדים גדלים מוצלחים, מה שאין כן כשהבית מלא מתח והאבא כעסן וכו' וכו', אמר רביז"ל (ספר המידות אות בנים סימן ק"ז) הבנים שוטים כשאביהם כעסן; כי כשהאבא כעסן והבן שואל אותו משהו וכו', האבא צורח וצועק עליו כמטורף וכו', אזי הבן נשאר שוטה וכו', אבא צריך להוריד את עצמו אל ילדיו, ולספר להם סיפורי צדיקים, וכן להתעניין בכל מה שעובר עליהם, שזה מעיקר החינוך, והעיקר צריך להיות עם סבלנות גדולה מאד, ולצערינו הרב, ההורים, מרוב הלחץ והדחק שעובר עליהם איבדו את הסבלנות, ומוציאים את העצבים שלהם על הילדים וכו', וזו הטעות הכי חמורה שלהם, כי על ידי זה הילדים מתפראים ביותר וכו'.

ולכן אין עצה אחרת כדי לצאת מכל הצרות והחובות, אלא על ידי מדת השמחה, ואף שזה מאד מאד קשה להיות שמח, ובפרט כשיש דחקות בפרנסה, אבל צריכים לזכור כי השם של פרנסה שהוא חת"ך היוצא מהפסוק (תהלים קמ"ה) פותח' את' ידיך', יוצא גם מהפסוק (דברים ט"ז ט"ו) והיית' אך' שמח', ולכן הדבר הראשון – אתה צריך להשתדל להיות מאד מאד בשמחה, ולשמח את עצמך, ואף שאני יודע שמאד מאד קשה לך ומרים לך החיים ממוות, עם כל זאת עם עצבות ומרירות ודאגות לא תבוא לשום דבר, אלא תסתבך יותר, ולכן הדבר הראשון – רק להיות בשמחה.

ואם תאמר במה יש לי לשמוח, הרי אני עני ואביון ומלא חובות? 

אלא דע לך שחכמינו הקדושים אמרו (נדרים מא.)

אין עני אלא מדעת; עיקר העניות תלוי בחסרון דעת, כי המאמין האמיתי שמאמין שאין בלעדיו יתברך כלל, והכל לכל אלקות גמור הוא, והוא יתברך מנהיג את עולמו בחסד וברחמים בצדק ובמשפט, ודבר גדול ודבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, עד כדי כך שאמרו חכמינו הקדושים (חולין ז:)

אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין מלמעלה; שאדם לא מקבל מכה קטנה באצבע קטנה אם לא מכריזין על זה קודם מלמעלה – האדם הזה הוא תמיד שמח, ואמר רביז"ל (ספר המדות אות ממון סימן פ"ג)

אמונה הוא טוב לפרנסה.

ולכן בזה שתשמח עם נקודת יהדותך שנבראת יהודי ושלא עשנו גוי כגויי הארצות, השמחה והאמונה הזאת תפתחנה לך את כל צינורי השפע והפרנסה, ותיכף ומיד שתכניס את הלימוד העמוק הזה בתוך לבך, ממילא תהיה רגוע יותר ויותר, וכן תהיה רגוע לגבי אשתך, והעולה על הכל – תהיה לך סבלנות אל הילדים, ותראה שינוי לטובה אצל הילדים, כי אתה צריך לדעת שילדים צריכים המון תשומת לב, ואם הם לא מקבלים את זה בבית אזי הם מחפשים את זה בחוץ, ואם לא הולך להם, על ידי זה מתפראים ביותר וגורמים קטטות ומריבות וכו', וכשמענישים אותם וכו' בדעתם הקטנה זו התשומת לב שהם מחפשים וכו', ולכן אם האבא והאמא יורדים אל הילדים ומבינים אותם, ומדברים ברמה שלהם, מחזקים ומעודדים ומשמחים אותם, ובונים להם את הבטחון העצמי, על ידי זה הם משתנים לגמרי לטובה.

יעזור הקדוש ברוך הוא שהכל יתהפך אצלכם לטובה, ותזכו לרוות רוב נחת דקדושה מכל יוצאי חלציכם.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים