שאלה:

מאת נחום:

שלום לרב הצדיק.
אני מאוד אוהב אותך, ואני מודה בכל יום לבורא עולם על הקונטרסים היקרים שחיברת – איזה יופי שיש חוברת על כל נושא בחיים, ואתה מקיף כל נושא מכל הכיוונים ומלמד אותנו מה רבינו אמר בנושא. השם יברך אותך, אמן!
ועכשיו לשאלתי: אני מתמודד בכל יום עם מלחמה פנימית – מצד אחד אני מאמין בהשם יתברך ובתורה הקדושה, אך מצד שני היצר הרע מסית אותי במחשבות כפירה, ומבלבל אותי בקושיות וספיקות.
אנא, כבוד הצדיק, תעזור לי כי אני לא מצליח להתגבר על הבלבולים האלו!

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ג' לסדר יתרו י"ג שבט ה'תשע"ד

שלום וברכה אל נחום נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

צריך שתדע שמובא (שיחות הר"ן סימן רכ"ב) שדיבר רביז"ל עם איש אחד שהיה לו בלבולי אמונה, וחיזק אותו רביז"ל ואמר לו, שאיתא, שכל התהוות מעשה בראשית היה רק בשביל מה שצפה השם יתברך שיהיו אנשים שיהיה להם יסורים בענין האמונה הקדושה מחמת הבלבולים והכפירות העולים על מחשבתם רחמנא ליצלן, והם יתגברו כנגד אלו המחשבות ויתחזקו באמונה, ורק בשביל זה ברא השם יתברך את כל מעשה בראשית, ועל ידי דיבורים אלו נתחזק זה האיש מאד תמיד בכל עת שבאו עליו בלבולים; עיין שם.

ולכן ראה לחזק את עצמך ביתר שאת וביתר עוז באמונה פשוטה בו יתברך, ואל תבלבל את עצמך משום בלבול שבעולם, רק תחזור תמיד על כך שאין שום מציאות בלעדיו יתברך כלל, והכל לכל אלקות גמור הוא, ודומם צומח חי מדבר זה הכל לבוש לגבי האין סוף ברוך הוא, כי בפירוש גילה לנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן מ"ד) האמונה תולה בפה של אדם, כמו שכתוב (תהלים פ"ט) "אודיע אמונתך בפי", היינו על ידי שמדברין האמונה בפה זהו בעצמו אמונה, וגם על ידי זה באים לאמונה. ומחמת זה צריך להיזהר מאד מדיבורים של כפירה ואפיקורסות, אף על פי שאינו אומרם מלבו; היינו שהוא בעצמו מאמין ואינו כופר חס ושלום, רק שהוא חוזר ואומר דברי אפיקורסות ששמע בשם אחרים, שהם אפיקורסים, והוא מתלוצץ מהם, אף על פי כן גם מזה צריך להזהר מאד, כי הדיבור הזה של כפירה מזיק לאמונה. גם הוא איסור גמור לדבר כך וכו', כי על השם יתברך ברוך הוא, אסור לומר דברי הלצות, אפילו בדרך שחוק; עיין שם.

ורביז"ל אמר (שיחות הר"ן סימן רי"ט) שראוי לנו לידע את גודל עוצם נפלאות הטובה שעשה לנו משה רבינו שנתן לנו את התורה ופתח בה "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ", וגילה לנו האמונה הקדושה בלי שום חכמות וחקירות כלל וכו'. וגינה רביז"ל מאד את ספרי החקירות אפילו של גדולי עולם, והיה רגיל לומר: מה צריכים לגמרי לחקור בחקירות? וכו', יהודי צריך לזרוק את שכלו המדומה ולהאמין בו יתברך בלי שום חכמות כלל, רק לידע שהוא יתברך נמצא ואין בלעדיו נמצא. ופעם אמר (חיי מוהר"ן סימן ת"כ) שטוב מאד מי שזוכה לכנוס ולטייל עצמו באמונה, ושם יש היכלות וחדרים, והוא נכנס ומטייל עצמו מחדר לחדר ומפלטין לפלטין, ויש שם דרכים כבושים נפלאים מאד, ומשם נכנסים ומטיילין בבטחון וכו', ואחר כך נכנסים יותר ויותר וכו', אשרי הנכנס ומטייל שם באמונה הקדושה. ואין עוד דבר שמחזק את האדם כמו האמונה, כי כשיש לבר ישראל אמונה בו יתברך, אזי אפילו שעובר עליו מה שעובר, יש לו במה להתחזק, כי יודע שהכל ממנו יתברך, מה שאין כן מי שאין לו אמונה – כשעובר עליו מה שעובר אין לו במה להתחזק.

ולכן תעשה כל מה שביכולתך רק להתחזק ולא להתבלבל משום דבר בעולם, ולזה זוכים על ידי שמרגילים את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא כאשר ידבר איש אל רעהו והבן אל אביו בלי שום חכמות כלל, שזה כל הענין של ההתבודדות, אף שכדי לדבר עם הקדוש ברוך הוא לזה בעצמו צריכים אמונה, כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"ב): ובאמת, אם היה יודע האדם ידיעה בלב שלם שמלא כל הארץ כבודו (ישעיה ו') והקדוש ברוך הוא עומד בשעת התפלה ושומע התפלה, בוודאי היה מתפלל בהתלהבות גדול, והיה מדקדק מאד לכוון את דבריו, ומחמת שאין לבן אדם אמונה, בשביל זה הוא מתרשל בעבודה הקדושה הזו, ולכן צריכים להרבות בדיבורים אליו יתברך, וזה בונה את האמונה הקדושה, ושניהם תלויים זה בזה, היינו תפלה ואמונה, וכמו שכתוב (שמות י"ז י"ב) "ויהי ידיו אמונה" ותרגומו והוה ידוהי פריסן בצלו, היינו שידיו היו פרושות בתפלה, וכן פירש רש"י: ויהי משה ידיו באמונה פרושות השמים בתפלה נאמנה ונכונה.

ואי אפשר להסביר את הנועם והעריבות שאדם מרגיש כשמרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא, כי כל החיים שלו משתנים לגמרי, כי הוא מתחזק על ידי זה הן באמונה, והן יש לו לאיפה לברוח בעת צרתו, כי על ידי שיחה בינו לבין קונו הוא רץ ישר אל הקדוש ברוך הוא, ועל ידי זה הוא זוכה לישוב הדעת אמיתי, ושום דבר לא יכול לשבור אותו, וזו המתנה שקיבלנו מרביז"ל, וזו המתנה שיכניס משיח צדקנו בכל העולם כולו, כמו שכתוב (צפניה ג' ט') "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם הוי"ה לעבדו שכם אחד", כי אז יתקיים (ישעיה י"א ט') "כי מלאה הארץ דעה את הוי"ה כמים לים מכסים", וכתיב (שם נ"ב ח') "כי עין בעין יראו בשוב הוי"ה ציון", כי אז יהיה גילוי אלקות במדריגה עליונה כזו, עד שכל אחד יכיר את הקדוש ברוך הוא פנים אל פנים, ויוכל לדבר עמו יתברך כאשר ידבר איש אל רעהו.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים