שאלה: מאת דן: שלום לכבוד הצדיק. תשובה: |
||
בעזה"י יום א' לסדר משפטים י"ח שבט ה'תשע"ד
שלום וברכה אל דן נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן מ"ח) צריך להיות עקשן גדול בעבודת השם יתברך, לבלי להניח את מקומו, דהיינו מעט מקצת עבודתו שהתחיל וכו', אף אם יעבור עליו מה שיעבור, כי צריך עקשנות גדול מאד מאד להיות חזק ואמיץ לאחוז עצמו ולעמוד על עומדו, אף אם מפילין אותו חס ושלום בכל פעם, כי לפעמים יש שמפילין אחד מעבודת השם יתברך, אף על פי כן עליו לעשות את שלו, לעשות מה שיוכל לעשות בעבודת השם יתברך, ואל יטעה ויניח עצמו ליפול לגמרי חס ושלום, כי כל אלו הנפילות והירידות והבלבולים והספיקות והעקמומיות ההכרח לעבור על כל אחד ואחד כשרוצה להיכנס אל הקדושה וכו', וגם גדולי מובחרי הצדיקים הגדולים האמיתיים עברו כל זה וכו', ולכן צריכים להיות עקשן גדול לא לעזוב את עצמו ליפול.
אבל זה בכלל לא נקרא דחיקת השעה, כי דחיקת השעה הכוונה שהקדוש ברוך הוא מוכרח לעזור לו, שעל זה הזהירנו רביז"ל מאד (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן כ' וסימן קצ"ו) שאסור להתעקש בתפלתו שהקדוש ברוך הוא יעשה לו דווקא את בקשתו, כי זה הוא כמו לוקח דבר בחזקה ובגזילה, רק צריכים לבקש ברחמים ובתחנונים, אם יתן – יתן, ואם לאו – לאו, וכן אמרו חכמינו הקדושים (ברכות ל"ב:) כל המאריך בתפלתו ומעיין בה סוף בא לידי כאב לב, שנאמר (משלי י"ג י"ב) "תוחלת ממושכה מחלה לב", ופירש רש"י: מצפה שתעשה בקשתו על ידי הארכתו, סוף שאינה נעשית, ונמצאת תוחלת ממושכת חינם, והיא כאב לב כשאדם מצפה ואין תאותו באה; עיין שם.
ולכן הם שני דברים – עקשן צריכים להיות בכל מחיר, לא לעזוב את עצמו ליפול בחלישות הדעת ובעצבות בשום פנים ואופן, ואפילו שישמע כרוזים מהשמים שאין לו תקנה וכו' וכו', לא יסתכל על זה, אלא ימשיך בעבודתו, הן בלימוד התורה הקדושה – שאפילו שרואה שאינו מבין כלל ימשיך ללמוד בקטנות המוחין, ולא יעזוב את עצמו, והן בתפלה – שנדמה לו שאף אחד לא שומע אותו, ימשיך להתפלל אליו יתברך בעקשנות גדולה מאד מאד, והן בקיום המצוות המעשיות – שלא מרגיש שום טעם בקיום המצוות, אל יסתכל על זה בשום פנים ואופן, אלא יהיה עקשן גדול מאד וימשיך לעשות את עבודתו.
עם כל זאת צריכים לשמור מאד מאד לא לדחוק את השעה, שאני מוכרח תיכף ומיד להבין מה שאני לומד, ואם לא אני לא לומד וכו', או שאני מוכרח שיקבלו את תפילתי תיכף ומיד כשאני מתפלל, ואם לא אני מפסיק להתפלל, או שאני מוכרח להרגיש אור גדול מאד בעת שאני מקיים את המצוות, ואם לא אני לא מקיים את המצוות, זו נקרא דחיקת השעה, אקווה שתבין.
|