איך משתלבת ההשגחה העליונה עם הנהגת הטבע?

שאלה:

מאת איתי:

שלום לכבוד הרב.
אני קורא הרבה בחוברות שחיברת, ונהנה מאוד, אך יש משהו עיקרי שאינני מבין: פעמים רבות אתה כותב שהכול מושגח בהשגחה עליונה, ושום דבר לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, ושכול דבר אפילו הקטן ביותר הוכרז בשמים.
ואינני מבין: הרי זה דבר ידוע וגדולי הפילוסופים מזכירים את זה כל הזמן שיש דבר כזה שנקרא 'טבע' – כי הרי טבע הציפורים לצייץ, טבע הרוח לנשוב וטבע העצים להוציא פירות ועל זה הדרך. אם כן איך משתלבת ההשגחה העליונה עם הנהגת הטבע? 

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ג' לסדר משפטים כ' שבט ה'תשע"ד

שלום וברכה אל איתי נרו יאיר

לנכון קבלתי את מכתבך.

רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י"ז): באמת, אין אנו יכולים להבין מהו טבע והשגחה, כי באמת גם הטבע היא השגחתו יתברך, וזה אי אפשר לאדם שני דברים כאחד, דהיינו הטבע שבאמת היא השגחתו יתברך. 

כי שם הוי"ה הוא שמו יתברך, סוד אין סוף ואין תכלית, על שם הי"ה הוו"ה ויהי"ה, מה שאין כן שם אלקי"ם עולה כמספר הטב"ע, כדי שלא יהיה ריבוי אור, ואז לא יוכלו לקבל את השגחתו יתברך, לזאת הלביש עצמו כביכול הקדוש ברוך הוא בשם אלקי"ם, העולה כמספר הטב"ע, כי שם אלקי"ם הוא לבוש לשם הוי"ה בסוד (תהלים פ"ד י"ב)

"כי שמש ומגן הוי"ה אלקים", היינו שם אלקי"ם הוא מג"ן לשם הוי"ה שלא יהיה ניזוק מריבוי אור, וכעין הלבנה נגד השמש, שהלבנה מגן מהשמש שלא יתעוור מרוב אור המאיר בגילוי רב ותקיף.

מה אומר לך, מי שחזק באמונה פשוטה בו יתברך, אזי כל החיים שלו חיים נעימים ומאושרים, כי הוא מסובב בצילו יתברך, ואז חי את החיים שלו, וכבר לא איכפת לו משום דבר, מה שאין כן מי שאין לו אמונה – הוא מסתובב נע ונד בגלות גמורה, לא מוצא את מקומו ונשבר מכל דבר.

והנה בשביל הבחירה והנסיון נגד אלו היראים והשלמים שנזהרים בקלה כבחמורה העמידו נגדם חבורה של ליצים קלי עולם שוטים גמורים שמחזיקים עצמם לחכמים גדולים, חוקרים ופילסופים וכו', ואינם אלא שוטים וטפשים גמורים שלא יודעים בין ימינם ובין שמאלם כלל, וחייהם חיי צער ומרירות וכו', אף שזה לא נראה מבחוץ כלל, עם כל זאת מי שאין לו אמונה, חייו אינם חיים כלל, ומר ומרור להם בחייהם. ואף שיודעים להתלוצץ ממנו יתברך ומכל הקדוש לעם ישראל, עם כל זאת מי שמסתכל בעין האמת אינם אלא טפשים גדולים. ובכלל, כל מי שהוא לץ ומתלוצץ מהזולת, הוא שוטה גדול יהיה מי שיהיה וכו', כי מה יש לך עם אחר? החכם מסתכל רק על עצמו איך שעובר עליו יום יום וכו', וכן מתבונן מה יולד יום וכו', וחושב טוב טוב על אחריתו שלא ישאר פה לנצח, אלא יבוא היום ויצטרך להיפרד מזה העולם, וגופו לקבורות יובל, ומה ישיב לשולחו דבר?

אשרי מי שתמיד מכניס בעיני שכלו את אמתת מציאותו יתברך, שאז יודע שדומם, צומח, חי ומדבר הם לבוש לגבי האין סוף ברוך הוא, ומכל דבר צועק כבוד השם יתברך, כמו שאמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן נ"ב), וכן כתוב (חבקוק ב' י"א) "אבן מקיר תזעק"; כולם מגלים מי הוא, ומה עשה, כי אין נסתר מחמתו וכו'.

אשרי מי ששב בתשובה שלימה ונכלל בו יתברך, ואינו שואל שום קושיות וספיקות אחריו יתברך, וכן מסתכל רק על עצמו, ואינו מבלבל עצמו מאחרים כלל, ואז הוא חי את החיים של עצמו, אשרי לו.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים