אנחנו זוג צעיר, ומאז שנולד לנו בן חולה נעלמה לנו שמחת החיים

שאלה:

מאת אלירן ואיילת:

לכבוד הצדיק מיבנאל, השם ישמרהו ויחייהו.
אנחנו זוג צעיר, ובמשך מעט שנות הנישואים עברנו משברים וגלים – נולד לנו בן חולה, ובילינו תקופות ארוכות בבתי חולים. המצב הזה שובר אותנו לגמרי, ואנחנו לא יודעים איך להתחזק ולהמשיך לתפקד מתוך שמחת חיים.
נשמח לדברי חיזוק וברכה לרפואה שלימה. תודה רבה!

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ג' לסדר משפטים כ' שבט ה'תשע"ד

שלום וברכה אל אלירן ואיילת שיחיו נצח

לנכון קבלתי את מכתבכם.

אתם לא יכולים לתאר ולשער את גודל הצער והעגמת נפש שיש לי בצערכם הקשה ממה שעובר עליכם, זה פשוט נוגע לי בלב מרוב צער וכו', עם כל זאת רביז"ל לימד אותנו (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קצ"ה) על הפסוק (תהלים ד') "בצר הרחבת לי" – היינו שגם אפילו בהצרה בעצמה, השם יתברך מרחיב לנו. כי אם יסתכל האדם על חסדי השם יתברך, יראה שאפילו בעת שהשם יתברך מצר לו, גם בהצרה בעצמה השם יתברך מרחיב לו ומגדיל חסדו עמו, וזה "בצר הרחבת לי" – היינו אפילו בתוך הצרה בעצמה נתת לי הרחבה בתוכה, מלבד מה שאנו מצפים שהשם יתברך יושיענו בקרוב מכל הצרות וייטיב עמנו מאד, אך אפילו גם בהצרה בעצמה מרחיב לנו; והכוונה הפשוטה, שצריכים להתחזק בכל מיני אופנים שבעולם ולא להישבר, אלא בתוך הצרות צריכים למצוא הרחבות, ואף שגם זה מאד מאד קשה, עם כל זאת מוכרחים להמשיך את החיים אף שעובר מה שעובר. ומצינו שאמרו חכמינו הקדושים (ירושלמי תענית פרק א' הלכה ט') "בצר הרחבת לי" – אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: רבון העולמים, כל צרה שהייתי נכנס לה אתה הייתה מרחיבה לי, נכנסתי לצרתה של בת שבע ונתת לי את שלמה, נכנסתי לצרתן של ישראל ונתת לי את בית המקדש; היינו שבתוקף הצרות והמרירות והבזיונות שעברו עליו וכו', מצא הרחבות בתוך היסורים שלו.

ולכן אני מאד מבקש אתכם שתתחזקו שניכם ותראו שסוף כל סוף אחר הרע יבוא הטוב, אתם צריכים רק להתחזק יחד ולשמח אחד את השני, ואז תראו את הנסים הנגלים שיעשה עמכם הקדוש ברוך הוא, כי אם בר ישראל מתחזק בכל מה שעובר עליו וכו' וכו', ומסתכל תמיד על ההרחבות שהקדוש ברוך הוא מרחיב לו, לבסוף הוא יראה ישועות גדולות מאד. הן אמת שמרוב מרירות וצער ועגמת נפש שאתם עוברים נדמה לכם שכלו כל הקיצים, עם כל זאת אסור להתייאש בשום פנים ואופן, כי גדול אדונינו ורב להושיע, ואם מתחזקים דייקא בעת הצרה וכו' וכו', אז לבסוף רואים ישועות גדולות.

מוהרנ"ת ז"ל מאריך בענין זה איך שצריכים מתוך הצרות למצוא הרחבות (עיין ליקוטי הלכות כלאי בהמה הלכה ד' אות ה'): מבואר בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ב') שצריכים להרגיל את עצמו להודות ולהלל ולשבח את הקדוש ברוך הוא, ולמצוא תמיד את החסדים והרחמים הגמורים שעושה איתנו, כי אפילו בתוקף הצרות והיסורים והמרירות והדיכאון שעוברים עלינו, אם רק נרגיל את עצמנו לתת לו יתברך תודה והודאה, על ידי זה יתרחב לנו בגשמיות וברוחניות גם יחד, היינו כי קרבן תודה מביאין כשיוצאין מהצרה, ולכן לעתיד לבוא יהיה כולו תודה והודאה לשמו יתברך, כי אז יתבטלו כל הצרות של העולם הזה, ויהיה כולו טוב, ויעסקו כל עם ישראל רק בנתינת תודה והודאה – להודות ולהלל ולשבח לשמו יתברך, אבל צריכין להמשיך קדושת העולם הבא גם בהעולם הזה, שזהו סוד להמשיך קדושת שבת לימי החול, כי שבת היא סוד עולם הבא ששם מאיר אורו יתברך בהתגלות נוראה ונפלאה מאד, ושם כולו טוב, וימי החול הוא ענין העולם הזה שמלא יסורים וצרות מרירות ומכאובים וכו', שכל אחד סובל מה שסובל וכו', כל אחד כפי ענינו וכו', כל מיני מכאובים וצער וחלישות הדעת עונשים קשים נוראים רחמנא ליצלן, כמו שכתוב (איוב י"ד) "אדם לעמל יולד" וכתיב (קהלת ב') "גם כל ימיו כעס ומכאובות.

אבל השם יתברך חפץ בקיום העולם, וממתיק ומבטל בכל פעם יסורי וצרות העולם הזה בחסדו וטובו וישועתו הגדול שמתנהג עמנו בכל יום ויום, וצריכין להסתכל על זה היטב על כל הטובות שגמל עמנו עד עכשיו, וגם בתוך הצרות והיסורים יכולים למצוא הרחבות וכו'.

ולכן מוכרחים להביא בכל פעם תודה והודאה על זה, שזה סוד שממשיכין הקדושה והשמחה של שבת שהוא הארת עולם הבא אל ששת ימי החול, שהוא הארת עולם הזה, היינו הקדושה והשמחה של עולם הבא שהוא כולו שבת, שאז עיקר התודה וההודאה, ימשיכו גם בעולם הזה, היינו גם בעת הצרה, שאפילו בעת הצרה הכי מרה שרק עוברת על בני אדם חס ושלום, יסתכלו על הטובות והחסדים שכבר עשה השם יתברך עמנו עד הנה, וגם בצרה בעצמה בודאי יש איזו הרחבה כשמסתכלין היטב, ועל ידי זה צריכין להביא תודה והודאה, להודות ולהלל לשבח לשמו יתברך על העבר, ועל ידי זה יכולין לקרותו ולצעוק אליו על להבא.

ולכן אני מאד מבקש אתכם תתחזקו שניכם ואל תתנו שרוח הזמן תשבור אתכם, תאמינו לי שאני מרגיש את צערכם ממש כמו שזה הצער שלי וכו', אבל אין עצה – רק להתחזק ועוד פעם להתחזק ועוד פעם להתחזק, כי כך הזהירנו רביז"ל להתחזק כל ימי חיינו, ולא להתייאש מן הרחמים, וחכמינו הקדושים אמרו (ברכות י.) אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים.

הקדוש ברוך הוא ישמיע מכם תמיד בשורות משמחות.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים