אבא שלי קיבל צו הרחקה מהבית, ואני חוששת שהוא יחזור הביתה ויפגע באמי

שאלה:

מאת רבקה:

לכבוד הצדיק שלום. ברוך השם שיש לנו אתכם שאתם מכוונים אותנו להמשיך בדרך הישר.
ההורים שלי נמצאים בתהליך גירושין כבר הרבה זמן. היום היה להם דיון, ואבי סרב לתת לה גט. לאחרונה קרה מקרה חמור – אבא שלי דחף את אמא שלי וקיבל צו הרחקה מהבית, ואני מפחדת שמא הוא יחזור הביתה ואולי יפגע בה. מה צריך לעשות? ואיך עליי להתייחס לכל מה שקורה? תודה רבה לכם.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ג' לסדר משפטים כ' שבט ה'תשע"ד

שלום רב אל רבקה תחי'

לנכון קבלתי את מכתבך.

החיים של האדם כל כך קצרים, כמו שכתוב (תהלים צ') "ימי שנותינו בהם שבעים שנה", ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ס"א) שהשבעים שנה פורחים לאדם כמו רבע שעה; ואמרו חכמינו הקדושים (בראשית רבה פרשה צ"ו סימן ב') כצל ימינו על הארץ ואין מקוה – והלואי כצלו של כותל או כצלו של אילן, אלא כצלו של עוף בשעה שהוא עף, דכתיב (תהלים ק"ד) כצל עובר. ואין מקוה – ואין מי שיקוה שלא ימות, הכל יודעים ואומרין בפיהם שהן מתים.

עם כל זאת אנחנו רואים שבני אדם פשוט משתגעים, רבים איש עם אשתו עד שרוצים להתגרש וכו' וכו' בשעה שימי חיינו הבל פורח וכו', וכבר אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ק"ח) הלא האדם בשביל תענוג קטן אחד של רבע שעה הוא יכול לאבד ולהפסיד כל העולם הזה עם העולם הבא. ואמר בלשון אשכנז בזו הלשון: "א מענטש פון איין תענוג'ל וועגן פון א פערטל שעה, קאן ער אן ווערן גאר דעם עולם הזה מיט דעם עולם הבא"; כל כך כואב לשמוע שזוגות רבים ביניהם, מתווכחים יומם ולילה וממררים לעצמם את חייהם, וכל אחד יש לו את הסיפור שלו וכו', ואף אחד לא שם לב שאנחנו כמו דגים בים, וכמו שאמר החכם מכל אדם (קהלת ט') "כי גם לא ידע האדם את עתו כדגים שנאחזים במצודה רעה וכצפרים האחוזות בפח כהם יוקשים בני האדם לעת רעה כשתפול עליהם פתאום", וחכמינו הקדושים דרשו על זה (סנהדרין פ"א:) מאי דכתיב (קהלת ט') "כי גם לא ידע האדם את עתו כדגים שנאחזים במצודה רעה"? מאי מצודה רעה? אמר ריש לקיש: חכה. 

ופירש רש"י: שהוא רע וחלש וקטן, ואוחז בו דגים גדולים פתאום ואינו רואה, ואינו דומה לנאחז ברשתות על ידי מארב ותחבולות; היינו אדם נמצא בתוך הים הסוער שבעולם הזה וכמו דגים שנמצאים בתוך הים, ובכל עת באים דייגים ומורידים רשתות לתוך המים ומוציאים משם דגים, כך הוא בעולם הזה – בכל פעם פתאום מוציאים כמה בני אדם מזה העולם וכו', ואף אחד לא לומד מוסר השכל מזה, שזה יכול לקרות גם לו יום אחד וכו', תמיד נדמה שרק לזולת זה קורה, אבל לי זה אף פעם לא יקרה וכו', ולכן מחמת קטנות הדעת והמוחין האלו איש ואשתו רבים ביניהם, ולא מסתדרים יחד, עד שמתגרשים, ורחמנות גדולה על הילדים שהם נשארים יתומים חיים וכו', והם צריכים לסבול כל החיים, כי אם ההורים מתגרשים זה נשאר צלקת על הילדים למשך כל ימי חייהם.

אשרי הזוג שזוכרים היטב היטב כי החיים כל כך קצרים בזה העולם, ולכן עליהם לכתחילה להיות וותרנים, ולוותר אחד לשני, ואז אף פעם לא יצטרכו ללכת אל שום בן אדם שעוסק בשלום בית וכו' כדי שהשלום ישרה בתוך ביתם, צריכים רק שכל ודעת איך להתנהג הבעל והאשה, והיות שעדיין אין בית חרושת שמייצר שכל ודעת וכו', וכן אין חנות או קניון וכו' שמוכרים שמה שכל ודעת וכו', ועל כן צריכים לכוון שלוש פעמים בכל יום בעת שמתפללים את הברכה "אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה" וכו', לבקש אז על דעת ושכל, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (נדרים מ"א.) דעת קנית – מה חסרת? דעת חסרת – מה קנית?; אם יש לאדם דעת – יש לו הכל, ואם אין לו דעת – אין לו כלום, ולכן כל זוג צריכים לבקש הרבה ממנו יתברך על דעת ושכל, אשר השכל היבש אומר שצריכים להיות וותרנים, ואז השלום שורה בבית.

הקדוש ברוך הוא יעזור שנשמע ונתבשר תמיד בשורות משמחות.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים