שאלה: מאת רפאל: שלום וברכה לצדיק. תשובה: |
||
בעזה"י יום ד' לסדר משפטים כ"א שבט ה'תשע"ד
שלום וברכה אל רפאל נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. אתה צריך לדעת שכשהבעל מתחתן עם אשתו, כתוב בכתובה "ואנא אפלח ואוקיר ואיזון ואפרנס יתיכי כהלכות גוברין יהודאין פלחין ומוקרין וזנין ומפרנסין לנשיהון בקושטא" [שאני אפרנס אותך כמו שיהודי צריך לפרנס את אשתו עם אמת], ולכן הבעל הוא זה שצריך להביא פרנסה. וכן אמר האריז"ל שהפרנסה באה דרך הבעל ולא דרך האשה, שאז יש בזה דינים, כי כשהבעל מביא פרנסה אז יש בזה חסדים, ולכן כל מי שמתחתן צריך לחגור מותניו שהוא יביא פרנסה. מהיכא תיתי, אם אשתו רוצה לעזור לו בפרנסה – מה טוב ומה נעים, וזכה לאשה טובה, אבל היא לא מחוייבת להביא פרנסה בשום פנים ואופן. אשה היא עקרת הבית שהיא עיקר הבית, היא צריכה לגדל את הילדים ולטפל בהם, וכן לסדר את הבית שהכל יהיה מסודר, והיא מבשלת את האוכל לבעל ולילדים, וכל המחוייבות שיש עליה, אבל היא לא מוכרחת ללכת בחוץ ולהביא פרנסה, כמו שכתוב (תהילים מ"ה י"ד) "כל כבודה בת מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה", ודרשו על זה חכמינו הקדושים (במדבר רבה פרשה א' סימן ג') מיכן אמרו אשה שהיא מצנעת עצמה, אפילו היא ישראלית – ראויה היא שתנשא לכהן ותעמיד כהנים גדולים, שנאמר "ממשבצות זהב לבושה". וזו רשעות ואכזריות שהבעל יסתובב ולא יעשה כלום וכו', והאשה תצטרך לצאת בחוץ ולעבוד עבודת פרך וכו', והוא האדון גם לוקח את הכסף ממנה, וגם נותן לה פקודות, אין עוד רוע לב ואכזריות כמו זה.
עם כל זאת, יש גברים שבאמת נפשם חשקה בתורה, ולומדים בהתמדה גדולה מאד, ולא מבטלים את הזמן כרגע, והאשה הולך לה בחיים שבעלה ישב וילמד תורה, והיא מוכנה לצאת לעבוד העיקר שהבעל ישב וילמד בלי שום טרדה ובלבול כלל, זאת אשה צדקת ושכרה הרבה מאד, אבל כמובן שהבעל באמת יושב ולומד, וכך נהגו כל גדולי ישראל – שישבו ולמדו וזכו לנשים צדקניות שמסרו את נפשן כדי שהבעל יוכל לשבת וללמוד תורה, ובוודאי הן מתחלקות שווה בשווה כפי השכר שמקבלים בלימוד תורה הקדושה, אשריהן ואשרי חלקן.
אבל בעיקרון, הבעל צריך להביא פרנסה, והוא צריך לדאוג על צרכי הבית, ולא להתאכזר על אשתו. יעזור הקדוש ברוך הוא שנשמע ונתבשר תמיד בשורות משמחות.
|