חברי נרצח, ואני מתייסר שלא קירבתי אותו יותר לברסלב

שאלה:

מאת אריה:

שלום וכל טוב סלה לכבוד קדושת מוהרא"ש שליט"א.
ראשית, אומר לכם תודה רבה, שכן בזכותכם זכיתי לסיים את הש"ס הבבלי והירושלמי, את השולחן-ערוך, ויותר משבעים פעם את כל הש"ס משניות.
לפני כמה שבועות דיברתי עם אברך אותו אני מכיר וסיפרתי לו על גודל המתנות שקיבלתי אצלכם, ואחרי שדיברנו מה שדיברנו, התנצלתי והסברתי שאני צריך ללכת, אך הוא הפציר בי שאספר עליכם עוד ועוד, אך לא יכולתי להיעתר לבקשתו כי מיהרתי מאוד.
לפני כמה ימים הזדעזעתי מאוד, כי שמעתי שאותו אברך שדיבר איתי לפני כמה שבועות נרצח באופן נורא ומבהיל רחמנא ליצלן, עד כדי כך שהיה לו נס שמצאו אותו והביאו אותו לקבר ישראל. עדיין קשה לי לעכל מה שקרה, ויש לי ייסורי מצפון שלא דיברתי איתו עוד. אשמח שתחזקו אותי.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ד' לסדר משפטים כ"א שבט ה'תשע"ד

שלום וברכה אל אריה נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

זה מוסר השכל עבורך ועבור כל אחד ואחד – כשאדם בא לדבר איתך ושופך את לבו המר וכו', או שמתעניין מאד בדבר רביז"ל, ידוע לנו שהן רביז"ל והן מוהרנ"ת ז"ל הקפידו על זה מאד מאד שמוכרחים לדבר עם הזולת, לחזק ולעודד ולשמח את כל בר ישראל, וזו הצדקה הכי גדולה שרק יכולה להיות, כמו שגילה לנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ק"ו) על הפסוק (תהלים מ"א) "אשרי משכיל אל דל" – היינו כשהוא בקטנות המוחין, ומשכיל עצמו לבוא לגדלות המוחין, אזי "ביום רעה ימלטהו הוי"ה" – נמתקין כל הדינין. ואם לא יכול בעצמו לבוא לגדלות המוחין, עצה לזה, שישכיל אחרים, ועל ידי זה נתעורר גם אצלו; ומה גם שזו צדקה גדולה מאד מאד לדבר עם הזולת בעבודת השם יתברך, ולעוררו ולחזקו, ואם מזכים אותו שגם הוא ידע מרביז"ל, ועל ידי זה גם הוא יתחיל להתבודד להקדוש ברוך הוא, אין למעלה מזה.

ומכל שכן וכל שכן אם מסבירים לו את סדר-דרך-הלימוד, אזי עוד בן אדם מתחיל להתמיד במשניות ובגמרא (בבלי ירושלמי תוספתא), וברמב"ם טור ושולחן ערוך, ובכל ספרי המדרשים וכו' וכו', ואין לתאר ואין לשער את גודל הזכות של המזכים את הרבים, ורביז"ל רצה מאד מאד שאפילו ניסע נסיעות ונדבר עם בני אדם, כמובא (חיי מוהר"ן סימן תקמ"ג) שרביז"ל הזהירנו מאד לקרב נפשות להשם יתברך, ולהשתדל לדבר הרבה עם בני אדם כדי לעוררם ולהשיבם ולקרבם להשם יתברך, ורצונו היה אפילו לדבר עם בני העולם שיחות חולין בעסקי העולם, אולי יצמח ויתגלגל מזה דיבורים שיעוררו אותם להשם יתברך, ואפילו אם לא יפעל כי אם תנועה בעלמא, שיכנוס בהם איזה הרהור תשובה או התעוררות לפי שעה, גם כן טוב מאד, מכל שכן שיכול להיות שברבות הימים כשידבר עמהם ויחזור וידבר, אולי יזכה לעוררם באמת להשם יתברך ולקרבם לעבודתו יתברך, אשר אין דבר גדול מזה וכו', וקרא את אנשי שלומינו שלא רוצים לעשות בזה עצים יבשים שלא מוציאים פירות וכו', וביזה אותם מאד וכו', עיין שם.

וסיפר רביז"ל משל למה צריכים לקרב אנשים (חיי מוהר"ן סימן תמ"ז): פעם אחת היה עשיר גדול שהיו לו כמה אלפים ורבבות וכו' וכו'. ויהי היום, עשה העשיר כרוז ואמר: כל מי שצריך ללוות כסף, יבוא אצלו והוא ילווהו. מסתמא היו על זה קופצים רבים, ובאו אצלו הרבה אנשים ולוו אצלו כסף, והעשיר הזה היה אצלו פנקס על כל החובות וכו', מי שלווה אצלו, ומי שחייב לו וכו'. פעם אחת לקח את הפנקס בידו והתחיל לעיין בו, וראה שהוציא הרבה כסף על עסק ההלואות שהלווה לכל כך הרבה אנשים וכו', ואין איש שם על לב שיבוא להחזיר ולפרוע לו מה שלווה ממנו. וחרה לו על זה, והיה לו עגמת נפש ויסורים גדולים. בתוך הלווים היה איש אחד שלווה גם כן אצל העשיר, ואיבד והפסיד את הכסף שהלווה באיזה משא ומתן וכו', עד שלא היה לו ממה לפרוע חובו, והיו לו יסורים גדולים מזה, היינו שהאיש הזה שאיבד את הכסף באיזה עסק שעשה ולא הצליח וכו', היה לו יסורים גדולים מזה שאין לו לפרוע חובו. והתיישב האיש הזה בדעתו, שעל כל פנים צריך להתראות פנים עם העשיר ולספר לו כל לבו, באשר שהוא אנוס בדבר ואיבד את הכסף, ואין לו מאיפה לשלם וכו', ובא אצל העשיר והתחיל לספר לפניו לבו באשר שאיך שקיבל אצלו כסף בהלוואה והגיע זמן פרעון ואין לו ממה לשלם כי הפסיד את כל הכסף וכו', ואינו יודע כלל לשית עצות בנפשו מה לעשות בזה וכו', ענה העשיר ואמר לו, מה איכפת לי הכסף שאתה חייב לי וכו', כי מה כבר נחשב אצלי סך קטן כזה שאתה חייב לי כשתחזיר לי את זה, או להיפך, נגד סך הכולל מההלואות אשר עולה לאלפים ולרבבות וכו'? על כן רצוני שתלך אצל כל הלווים שלי ותתבע אותם, ותזכיר אותם שהם חייבים לי כל כך הרבה כסף, ולמה לא משלמים לי חזרה מה שלוו אצלי, ואפילו אם לא יפרעו ויחזירו את הכל, רק כל אחד יתן ויחזיר אפילו מעט מחובו וכו', גם כן יעלה אלפים פעמים כמו הסך כל החוב והלוואה שלך.

היינו כשאדם חוטא וכו', ובא לבכות להקדוש ברוך הוא שהוא מאד מתחרט למה חטא ולמה עשה שטויות בחיים, ורוצה לחזור בתשובה, אבל קשה לו, כי הרע מתגבר עליו וכו', אומר לו הקדוש ברוך הוא: לך תגבה את החובות אצל שאר אנשים, היינו תעורר אותם בתשובה שלימה שיחזרו אלי וכו', ואפילו שלא יחזרו בשלימות, רק כל אחד יקיים כמה מצוות, זה כבר שווה אצלי פי מליונים ממה שאתה חייב לי וכו'. ואם תגבה לי חובות אחרים, אז אני ימחול גם את החוב שלך – היינו אם תחזיר בני אדם בתשובה, אזי אני ימחול גם את העוונות שלך.

רואים מזה את גודל המעלה של מי שהולך להפיץ את אור רביז"ל בעולם, ולקרב רחוקים, ומכל שכן וכל שכן כשאחד בא אליך ורוצה לדבר איתך מרביז"ל ומעצותיו הקדושות, בוודאי מצוה גדולה לדבר איתו ולגלות לו את דעת רביז"ל.

הקדוש ברוך הוא יזכנו להיות ממזכי הרבים תמיד.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים