האם זה שייך לעשות לבני חלאק'ה ולהשאיר לו פאות למרות שלבעלי אין פאות?

שאלה:

מאת אורית:

שלום לצדיק שליט"א.
אני מאוד רוצה שבעלי יגדל פאות, אך זה לא מאיר לו כל כך, והוא מאוד מבולבל בעניין זה – פעם הוא רוצה ופעם לא. ברוך השם זכינו לבן, וכשהוא יגיע לגיל שלוש אני מאוד רוצה לעשות לו חלאק'ה ולהשאיר לו פאות, אך אני חוששת שמכיוון שלבעלי אין פאות, הוא גם לא ירצה בכך. מה כדאי לעשות?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום א' לסדר תרומה כ"ה שבט ה'תשע"ד

שלום רב אל אורית תחי'

לנכון קבלתי את מכתבך.

רביז"ל הפליג מאד מאד במעלת הפאות, ואמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן י"ז) כשיהודי מנענע עם הפאה גורם נחת רוח גדול להקדוש ברוך הוא, ואמר (חיי מוהר"ן סימן תק"ז) שבפאות יש בזה סודות גדולים, ובפרט פאות תלתלים שקורין 'גיקרייזלטע פאות', וזה מרומז בפסוק (שיר השירים ה' י"א) "קוצותיו תלתלים".

וידוע, כשרביז"ל הגיע לארץ ישראל הוא רצה לנסוע תיכף ומיד לירושלים, והישמעאלים כשראו את רביז"ל עם פאות ארוכות תלתלים, לא הסכימו שיסע לירושלים, וכנראה שנפל פחד גדול עליהם, וידוע מצדיקים אשר הס"מ עומד עם רגל אחת על הר הזיתים, ועם רגל אחת על הר הבית, (ורואים איך שהנוצרים התאחזו בהר הזיתים, והישמעאלים התאחזו בהר הבית), וכשיבוא משיח, הוא יחתוך לס"מ את שתי הרגלים, ויתבטלו שתי הטומאות האלו, ויחזרו בהם ויקבלו את עול מלכותו יתברך, כי ישמעאל יוצא מאברהם, ועשיו יוצא מיצחק, ובבוא הגאולה גם הם יחזרו אל הקדושה, ויכירו במלכות שדי, וישליכו את פסיליהם וכו', ולכן לא נתנו לרביז"ל להיכנס לירושלים, כי הוא היה חותך את שתי הרגלים של הס"מ, והעיקר רעדו ופחדו מהפאות שלו וכו'.

על כל פנים, ללכת עם פאות זה דבר גדול מאד מאד, ואשרי מי שמגדל לעצמו פאות, והתימנים קוראים לפאות 'סימנים', כי על ידי הפאות מכירים את היהודי, וכך הלכו עם ישראל במשך כל הדורות, ולא התביישו מהגויים, אדרבה, הלכו בגאווה עם זקן ופאות להראות שהם יהודים.

וצריכים לדעת שיש לאו בתורה שאסור לגלח את פאת הראש והזקן, כמו שכתוב (ויקרא י"ט כ"ז) "לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך", וכתב החינוך (מצוה רנ"א) שלא להקיף פאתי הראש, שנאמר (ויקרא י"ט כ"ז) "לא תקיפו פאת ראשכם", ופירשו חכמינו הקדושים שהענין הוא שאסור לישראל לגלח ולהשוות שערות ראשו לאחורי אזניו ולפדחתו, כמו שעושים גם היום עובדי עבודה זרה וכומריהם, וזהו שאמרו חכמינו הקדושים (מכות כ':) איזהו פאת הראש? זה המשווה צדעיו לאחורי אזניו ולפדחתו.

משורשי המצוה, כדי להרחיק ממנו ולהשכיח מבין עינינו ומכל מעשינו כל ענין עבודה זרה וכל הנעשה בשבילה, ובאה האזהרה מפורשת בדבר שיעשו לה בני אדם בגופותם, מפני שהיא למזכרת עוון תמיד אחר שהיא דבר קבוע בגוף, ומפני שזה מעיקרי טעם המצוה, היו צריכין חכמינו הקדושים שיבארו לנו כי הקפת כל הראש גם כן בכלל הלאו, שלא תאמר שתכלית מה שנאסר כדי שלא נדמה להם והם לא יגלחו כל הראש כולו, למדונו שגם זה בכלל האיסור הוא, כמו שאמרו (יבמות ה.) הקפת כל הראש שמה הקפה, ואפשר כי התורה אסרה הכל משום דומה לדומה.

מדיני המצוה, מה שאמרו חכמינו הקדושים (מכות כ:) שאחד המגלח ואחד המתגלח – כל זמן שסייע, שניהם חייבים, אבל לא סייע אין חייב אלא המגלח, והמגלח את הקטן חייב. ובשיעור פאת הראש לא נתנו חכמים שיעור. וכתב הרמב"ם (פרק י"ב מהלכות עכו"ם הלכה ו') שמענו מזקנינו שאין מניחין פחות מארבעים שערות וכו', עיין שם. וכך מנהגם של ישראל מקדמת דנן שמשאירים פאות משתי צידי לחיין, וכן מגדלים זקן, שהם הסימנים של יהודי ירא שמים, ולא מתביישים משום בריה שבעולם, כי זו מצוה גדולה מאד לגדל זקן ופאות, ולהבדיל גוי מאומות העולם הוא משחית את זקנו ופאותיו וכו', ואנחנו מובדלים מהגויים לגמרי, וזה הסימן שלנו שאנחנו יהודים.