שאלה: מאת אליהו: שלום לכבוד הרב שליט"א. תשובה: |
||
![]() |
||
בעזה"י יום ד' לסדר תרומה כ"ח שבט ה'תשע"ד
שלום וברכה אל אליהו נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. כתיב (משלי י"ג כ"ה) "צדיק אוכל לשובע נפשו", וכתיב (ישעיה נ"ח י"א) "והשביע בצחצחות נפשך", ואמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן כ"ד) נמצא לפי זה, שהצדיק הגדול האמיתי זוכה על ידי פרנסתו ואכילתו לאורות הצחצחות, ועל ידי אלו הצחצחות נתבטל מסך המבדיל, ומאיר על הצדיק אור נורא ונפלא מאד וכו', וכן אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"ב) שבעת האוכל יכולים לזכות שיהיה נעשה יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה אפין באפין, כמו שכתוב (רות ב') "לעת האוכל גשי הלום", כי דייקא בעת האכילה נעשה יחוד בין קודשא בריך הוא ושכינתיה וכו'. היינו כשהצדיק אוכל איזה מאכל, הוא דבוק אז בו יתברך, ועל כל לעיסה ולעיסה הוא מייחד יחודים קדושים מיחודי שמו יתברך וכו', נמצא שהאוכל שלו נעשה סעודת מצוה, ואשרי מי שנהנה מסעודת מצוה, ועל ידי זה גם עליו יושפע איזה שפע רוחני ממה שהשאיר הצדיק. וזה הענין של השירים שלוקחים משירי האוכל שאכל הצדיק. ואנחנו מוצאים בדברי חכמינו הקדושים (ירושלמי סנהדרין פרק ה' הלכה ב') רבי יוחנן הוה עליל לכנישתא בצפרא ומלקט פירורין ואכיל, ואמר יהא חלקי עם מאן דקדש ירחא הכא רומשית; שהיה נכנס לבית הכנסת והיה מלקט את הפירורים שנשארו מסעודת המצוה שעשו בעת קידוש החודש ואכלם, ואמר: יהא חלקי בין אלו שאכלו כאן בסעודת מצוה. הרי שלך לפניך, מעלת הדבר הגדול הזה מי שזוכה לאכול משיירי מאכל הצדיק, כי הצדיק בעת אכילתו, אז הוא נהנה מזיו השכינה, ולכן אמרו חכמינו הקדושים (ברכות ס"ד.) כל הנהנה מסעודה שתלמיד חכם שרוי בתוכה כאילו נהנה מזיו שכינה, שנאמר (שמות י"ח י"ב) "ויבוא אהרן וכל זקני ישראל לאכול לחם עם חותן משה לפני האלקים". וכי לפני אלקים אכלו? והלא לפני משה אכלו? אלא לומר לך – כל הנהנה מסעודה שתלמיד חכם שרוי בתוכה כאילו נהנה מזיו שכינה.
|