קיבלתי על עצמי המון קבלות, ואני חושש שמרוב עומס לבסוף אעזוב את הכול. מה עושים?

שאלה:

מאת גל:

לכבוד הרב שלום!
לפני כשלוש שנים התחלתי להתחבר לדת ולחזור בתשובה, ותוך ימים ספורים קיבלתי על עצמי להניח תפילין ולהתפלל את שלושת התפילות בכל יום, לשמור שבת ולשמור את הברית, אך תוך זמן קצר נפלתי מהכול וחזרתי אחורה.
לפני כחודש השם זיכה אותי להתקרב שוב, ועוד פעם קיבלתי על עצמי המון דברים. אני בן אדם של שחור או לבן, או הכול או כלום, ואני פוחד שיקרה לי אותו דבר כמו לפני שלוש שנים, ולכן אני חושב שאולי אני צריך להאט את הקצב ולקחת על עצמי בינתיים רק תפילין ושבת, ואת נושא שמירת הברית לעזוב כרגע, כי הוא מאוד קשה לי ומייאש אותי, כך אוכל להתקדם לאט לאט ולא יקרה לי עוד פעם מקרה כזה שאעזוב את הכול מרוב עומס.
האם אני צודק בכך, ועליי להתחזק לאט לאט ובשלבים וככה יהיו לי יסודות חזקים ובטוחים או שעליי להיכנס בכל הכוח בעבודת השם? תודה מראש.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ב' לסדר תצוה ג' אדר א' ה'תשע"ד

שלום וברכה אל גל נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

עיקר התשובה – להיות תמיד בשמחה, כי אצלו יתברך נאמר (דברי הימים א' ט"ז כ"ז) "עוז וחדוה במקומו", כי שם שורה רק השמחה, ולכן ככל שאדם יותר שמח בשמחת מצוותיו יתברך, בזה הוא מגלה את טוהר לבבו שאינו רוצה שום שכר, אלא רוצה את הקדוש ברוך הוא בעצמו, כי הוא יתברך עם מצוותיו הם דבר אחד, כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ה') כשבר ישראל שש ושמח בשמחת המצוות, הרי הוא נכנס בשמחתו יתברך ונעשה יחוד גדול מאד. ואמר רביז"ל (ספר המדות אות שמחה סימן א') כשאדם עושה מצוה בשמחה – בידוע שלבו שלם עם אלקיו.

ולכן אדם צריך לעבוד רק על נקודה אחת – להיות בשמחה, ולקיים את רצונו יתברך שהם מצוותיו הקדושות בשמחה עצומה, ובזה אדם יכול למדוד את עצמו אם הגיע כבר אל מקור הקדושה וכו', ואם כבר חזר באמת בתשובה וכו', כי ככל שאדם שש ושמח יותר ויותר, הוא נכלל יותר בו יתברך, ששם שורה רק השמחה, ואם עדיין האדם מבוהל ומבולבל וכו', ומכל שכן שיש לו עדיין ספיקות באמונה רחמנא ליצלן וכו', ונופל בעצבות ובמרירות ובדכאון וכו', וקשה לו כל דבר שבקדושה וכו', זה סימן שעדיין הוא רחוק מהשלימות. 

ולכן צריכים לעבוד הרבה על נקודת השמחה, ולבקש ממנו יתברך שיזכה להיות בשמחה תמיד, ועל כן ראה לומר את התפלה הזו בכל יום, ואפילו כמה פעמים ביום:

רבונו של עולם! זכיני להיות בשמחה תמיד, ואזכה להרגיש את השמחה ברמ"ח איברי ובשס"ה גידי, עד שהשמחה תגיע לרגלי, שאזכה לרקוד בכל יום מרוב שמחה על גודל החסד שעשית עמדי, שנבראתי מזרע ישראל, ואני יכול לקיים את מצוותיך. אנא רחם עלי והרחק ממני את העצבות והעצלות, וזכיני לדבר בכל יום עם אחרים משמחה, ואזכה לשמח את אחרים, ועל ידי זה גם אני אזכה לשמוח, ובזכות השמחה אזכה להכלל בך לגמרי, עד שלא אראה לפני עיני רק את אמתת מציאותך תתברך, איך שאתה מחיה ומהווה ומקיים את כל הבריאה כולה, וזכיני לאמונה ברורה ומזוככת שאזכה לדעת בידיעה ברורה שאתה נמצא ואין בלעדיך נמצא, ועל ידי זה תמחול לי על כל עוונותי, ואזכה להכלל בך מעתה ועד עולם, אמן סלה.

הבעיה שלך שאתה רוצה להיות אדם כליל השלימות, שזה נקרא 'פרפקציוניסט' – זאת אומרת אדם המסרב לקבל דבר שאינו מושלם; וזה לא רק חסרון וכו', אלא גם מחלה שנדבקת בבני אדם כשאר המחלות, וזה נובע ממחלת העצבים וכו', כי אין דבר כזה כליל השלימות, ואין דבר כזה או שחור או לבן, החיים לא הולכים ככה, בר ישראל צריך שתהיה לו שאיפה אחת לקיים את רצונו יתברך שהם מצוותיו הקדושות שציווה אותנו לעשות, וישתוקק תמיד לעשות את רצונו יתברך, אבל אסור ליפול בדעתו משום דבר שבעולם, וכמאמר רביז"ל "אדם צריך להשתוקק להגיע למדריגות הכי עליונות, ולא ליפול בדעתו מהנפילות הכי גדולות".

אדם צריך לדעת שבזה העולם עוברים על כל אחד משברים וגלים, זה בכה וזה בכה וכו' וכו', ועיקר השלימות שלא להישבר משום דבר, כי לאף אחד לא הולך בחיים כמו שהוא רוצה וכו', ולכל אחד יש את הנסיונות שלו וכו', אף על פי כן, כל בר ישראל מקיים את רצונו יתברך שהם מצוותיו הקדושות כפי יכולתו, וככל שאדם שש ושמח עם קיום מצוותיו יתברך שהם רצונו, בזה הוא מראה את טוהר לבבו שכוונתו עם אמת, ולא מחכה ומצפה על קיבול שכר, אלא הוא שש ושמח לעשות את רצון קונו.

ולכן העצה היעוצה – לעבוד רק על נקודה אחת שהיא נקודת השמחה, וככל שאדם יותר בשמחה הוא יותר נכלל בו יתברך, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קס"ט) כשאדם שש ושמח אזי הקדוש ברוך הוא בעצמו שומר אותו שלא יבוא לידי פגם הברית; כי פגם הברית הוא אבי אבות הטומאה שעוקר את נשמתו משורשו וכו', וזה בא לאדם רק מחמת עצבות שמסבבת אותו, כי הקליפה שמחטאת את האדם בפגם הברית נקראת על שם היללה שהוא לילי"ת, ולכן ככל שאדם שש ושמח על ידי זה הוא משלים את עצמו, ומשלים את דעתו, ואז כבר לא איכפת לו אם זה שחור ולבן ביחד וכו', והוא לא מחפש שיהיה או שחור או לבן וכו'. וזה כמו שאחד שיאמר אם אני אהיה עשיר גדול מאד אז אעשה את רצונו יתברך, אבל אם עדיין אני עני גדול מאד אני לא עושה את רצונו יתברך, הרי לשוטה גדול יחשב, כי אדם צריך לעשות את רצונו יתברך בין שהוא עני בין שהוא עשיר, והשאיפה של בר ישראל צריכה להיות לעשות רק את רצונו יתברך, בין שיקבל שכר ובין שלא יקבל שכר, ומי שאוחז בזה הוא כבר זוכה לכליל השלימות, כי אינו עושה חשבון אם זה שחור או אם זה לבן, או אם הוא עשיר או אם הוא עני וכו' וכו', לא איכפת לו שום דבר, הוא צריך רק לעשות את רצונו יתברך, ואז הוא תמיד שש ושמח.

ואותו דבר בדברים גשמיים – אדם צריך להיות איש שמח ועליז מאד, ואזי אף שלא יצא דבר בשלימות כמו שהוא רוצה אז הוא גם כן לא מתבלבל, ובאריכות גדולה מאד הסביר את זה רביז"ל (סיפורי מעשיות מעשה ט' מהחכם ותם): החכם חיפש תמיד להיות מושלם שהוא רק לבן וכו', ואזי כל ימיו היה לו מרים ממוות החיים, ולבסוף נפל בטיט היון וכו', מה שאין כן התם – שהיה תמיד שש ושמח, אפילו שלא היה לו בשלימות המלאכה, ואדרבה היה מלא חסרונות, כגון נעל עם שלש קצוות וכו', אף על פי כן שמח שזו עבודתו, וכשאשתו שאלה אותו למה אחרים מרוויחים יותר? ולמה העבודה של אחרים יותר מצליחה? ענה ואמר לה: מה יש לי עם אחרים?ומה גם, בואי ונעשה חשבון כמה אני מרוויח מיד ליד וכו', והיה רק בשמחה. ואף שכולם צחקו ממנו, הוא לא הסתכל על זה, ולבסוף נעשה שר על כל השרים שגידלו המלך על כולם. רואים מכל זה איך שאדם שנדבקת בו המחלה הזו שנובעת ממחלת עצבים שרוצה להיות 'פרפקציוניסט' – היינו אדם המסרב לקבל דבר שאינו מושלם, מרים לו החיים מאד מאד, והוא תמיד מבוהל ומבולבל ואינו יודע להחליט מה הוא רוצה מעצמו – פעם הוא חושב שבמצוה זו הוא יקנה את הקדוש ברוך הוא וכו', ופעם הוא חושב שבעבודה זו הוא יקנה את הקדוש ברוך הוא וכו', ולכן הוא תמיד שבור ומלא ספיקות אם הוא יוצא ידי חובתו או לא, וכבר אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן נ"א) שאדם לא יכול לומר שהוא יכול לעבוד את הקדוש ברוך הוא וכו' וכו', אלא העיקר הוא הרצון, ולהיות תמיד שש ושמח עם כל נקודה ונקודה טובה שיש בו, ולא יבלבל את עצמו משום דבר – זה נקרא כליל השלימות.

יעזור הקדוש ברוך הוא שהלימוד הזה יכנס בתוך לבך טוב טוב, ואז תתחיל לחיות חיים נעימים ומאושרים.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים