הקמנו בית כנסת על שם רבינו, אך לא תמיד יש לנו מניין. האם להמשיך להתפלל יחד למרות זאת?

שאלה:

מאת מאור:

שלום לכבוד הרב.
ראשית, תודה לרב על זיכוי הרבים ועל הפצת אור רבינו בעולם, ירבו ימי חייך ויוסיפו לך שנות חיים.
אני גר בדימונה, ואנחנו מנסים להקים כאן בית כנסת על שם רבינו. בתור התחלה אנחנו מתפללים יחד ערבית ולומדים שיעור בדברי רבינו, אך לצערנו הרב הרבה פעמים חסרים לנו אנשים למניין, ולבסוף אנו מתפללים יחד למרות שאין לנו מניין. אני מרגיש שהתפילה כאן שונה מתפילה במקום אחר – היא יותר בכוונה, ועם ניגונים, ואני מרגיש כאן דביקות להשם הרבה יותר מאשר במקום אחר.
האם מותר לנו להמשיך להתפלל יחד למרות שעדיין אין לנו מניין בתקווה שיצטרפו עוד ועוד אנשים למניין שלנו, וכך נוכל לחזק את ההקמה של בית הכנסת על שם רבינו הקדוש? בתודה, מאור.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ה' לסדר תצוה ו' אדר א' ה'תשע"ד

שלום וברכה אל מאור נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

אשריך ואשרי חלקך שאתה זוכה ומזכה את הרבים בעיר דימונה, ואתה רוצה לפתוח שמה בית הכנסת על שם רביז"ל, אשר אין למעלה מזה, כי רביז"ל רצה מאד מאד שנחזיק את עצמינו ביחד ונתפלל ביחד, ואמר (חיי מוהר"ן סימן קפ"ז) קודם שיצא מברסלב לאומן להסתלק שם לעילא ולעילא וכו' וכו', בעת שיצא מפתח הבית לעלות על העגלה, עמד אצל המזוזה והניח ידו על המזוזה, ענה ואמר לציבור שהיו שם: תראו להתקבץ יחד ולהתפלל יחד, כי אם תתפללו בכוונה, תוכלו להמשיך אותי לכאן.

רואים מכל זה איך שרצונו של רביז"ל היה שנחזיק את עצמינו ביחד, נתפלל יחד, ונלמד יחד, וזה היה רצונו החזק שנחזיק את עצמינו ביחד, ואמרו אנשי שלומינו שראו את זה בחוש, שבכל קיבוץ של אנשי שלומינו היקרים שהחזיקו את עצמם ביחד, ותמיד דיברו ביניהם רק את דברי רביז"ל, על ידי זה גדלו והצליחו, ולכן זה דבר גדול מאד לפתוח בכל עיר ועיר בית הכנסת על שם רביז"ל, ששמה יכולים לדבר פתוח ממנו יתברך, דיבורי אמונה והשגחה פרטית, ולחזק ולעודד ולשמח אחד את השני שלא יתייאש בכל המצבים הכי קשים שעוברים עליו וכו' וכו', וכן לעורר אותו על שיחה בינו לבין קונו, לדבר אל הקדוש ברוך הוא, ועל כולם לשמוח יחד.

וכך התחילו כל אנשי שלומינו בכל עיר ועיר לפתוח בית הכנסת, קודם כל התקבצו יחד במקום אחד, ואחר כך עשו סעודה שלישית במקום אחד, ולאט לאט קיבצו עוד אנשים עד שהיה להם מנין, והתחילו בליל שבת להתפלל, ואחר כך בשבת בבוקר, ואחר כך באמצע השבוע, וצריכים רק סבלנות ולא להישבר אפילו שזה עובר זמן וזמנים שאין מנין, עם כל זאת אסור להישבר, אלא לאט לאט להתחזק יחד ולהמשיך עד שיהיה להם מנין ויצליחו, כי כך היה אצל כל אנשי שלומינו בכל עיר ועיר, ולכן תראו להתחזק יחד בדברי רביז"ל, ואםתהיה כוונתכם רק לעבודת השם יתברך, אזי תצליחו בגדול.