|
שאלה: מאת שי: שלום וברכה לצדיק מיבנאל. תשובה: |
||
 |
||
|
בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר תצוה ז' אדר א' ה'תשע"ד
שלום וברכה אל שי נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. אתה צריך לדעת שהזרע הוא ממוח האדם, וכשאדם מוציא זרעו לבטלה על ידי זה מתייבש לו מוחו, כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס') אשר מזה בא שאדם משתגע, כי מאחר שמתייבש השמנוניות והליחות הגוף, ועל ידי זה נתקלקל המח, ומזה בא משוגעים. וכן הוא (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ל"ו) בשביל זה אומרים חכמי הרופאים שהסירוס רפואה למשוגע, כי מרוב הוצאת זרע לבטלה נתייבש לו המח והוא פשוט משתגע, ומזה בא שאינו מבין כלום מה שלומד. ולכן לא בחינם שחכמינו הקדושים הקפידו מאד מאד על החטא המגונה הזה, עד שאמרו חכמינו הקדושים (נדה י"ג.) אמר רבי יוחנן: כל המוציא שכבת זרע לבטלה חייב מיתה; ואמרו (שם) רבי יצחק ורבי אמי אמרי: כאילו שופך דמים, שנאמר (ישעיה נ"ז ה') "הנחמים באלים תחת כל עץ רענן שוחטי הילדים בנחלים תחת סעיפי הסלעים" – אל תקרי שוחטי אלא סוחטי; כי מכל טיפה וטיפה יכול להיוולד ולד, וכשסוחט את זרעו לבטלה הוא שוחט את ילדיו, והעוון הזה מטמטם את המח והדעת, ומכניס את האדם בחלישות הדעת וביאוש גדול כאילו הקדוש ברוך הוא שונא אותו, ולא צריך אותו וכו' וכו'. ובאמת למה כל כך חמור החטא הזה? כי מכל טיפת זרע יכול להיוולד ולד, וכשאדם מוציא את זרעו לבטלה, על ידי זה הוא הורג את הולד וכו', ואם אחד הורג בן אדם – הרי הוא רוצח, ואם הורג שני בני אדם – הוא רוצח שברוצחים וכו', וכן ככל שאדם הורג יותר אנשים – הוא ארכי רוצח, ומכל שכן כשאדם הורג את בנו או את בתו – זה רוצח משוגע וכו', והנה מובא בספרים שאם יסתכלו בטיפת זרע, יראו שמתנועע ולד שלם – ראש גופה ידיים ורגליים וכו', ולכן כשאדם מוציא זרע לבטלה, הרי הוא הורג ולד, ומכל שכן כשמוציא זרעו לבטלה כמה וכמה פעמים, הרי הוא רוצח וכו', ולכן החמירו על זה חכמינו הקדושים יותר מהכל, מלבד שהחטא הזה מכניס באדם שיהיה תמיד ממורמר ומדוכא. ולכן שלח לנו הקדוש ברוך הוא את רביז"ל לדור הזה, כדי להציל את כל אלו הנשמות הנפולות והפגומות, ולהוציא אותם מהשאול תחתית ומתחתיו. נמצא שהחטא המגונה הזו של הוצאת זרע לבטלה הורס את האדם לגמרי בגשמיות וברוחניות, ומאבד את שכלו ואת דעתו ואת בינתו, עד שכבר לא מסוגל לחשוב ישר וכו', ומכל שכן להבין איזה דבר בעומק וכו', מאחר שקילקל את מח מחשבתו לגמרי והוא מלא הרהורים רעים וכו' וכו'. והנה, באין שום קשר לזה כלל, רביז"ל נתן לנו סדר דרך הלימוד נפלא מאד, למי שיש לו הבנה קשה וכו', ולמי שקשה לו ללמוד וכו', ולמי שאין לו חשק ללמוד וכו', וכך אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן ע"ו): בענין הלימוד תורה שצריכים ללמוד הרבה מאד בכל יום, טוב ללמוד במהירות ולבלי לדקדק הרבה בלימודו, רק ללמוד בפשיטות בזריזות ולבלי לבלבל דעתו הרבה בשעת לימודו מענין לענין, רק יראה להבין הדבר בפשיטות במקומו. ואם לפעמים אינו יכול להבין דבר אחד, אל יעמוד הרבה שם ויניח אותו הענין וילמוד יותר להלן. ועל פי הרוב ידע אחר כך ממילא מה שלא היה מבין בתחילה כשילמד כסדר בזריזות להלן יותר.
ואמר: שאין צריכין בלימוד רק האמירה לבד, לומר הדברים כסדר, וממילא יבין. ולא יבלבל דעתו בתחילת לימודו שירצה להבין תיכף ומחמת זה יקשה לו הרבה תיכף ולא יבין כלל, רק יכניס מוחו בהלימוד ויאמר כסדר בזריזות וממילא יבין. ואם לא יבין תיכף – יבין אחר כך. ואם ישארו איזה דברים שאף על פי כן לא יוכל לעמוד על כונתו, מה בכך? כי מעלת ריבוי הלימוד עולה על הכל, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (עבודה זרה י"ט) 'לגמור והדר לסבור ואף על גב דלא ידע מה קאמר' שנאמר (תהלים קי"ט כ') "גרסה נפשי לתאבה", כי על ידי ריבוי הלימוד שילמוד במהירות ויזכה ללמוד הרבה, על ידי זה יזכה לעבור כמה פעמים אלו הספרים שלומד, לגומרם ולחזור להתחיל ולגומרם פעם אחר פעם, ועל ידי זה ממילא יבין בפעם השני והשלישי כל מה שלא היה מבין בתחילה, כל מה שאפשר להבין ולעמוד על דבריהם.
ודיבר רביז"ל הרבה מאד בענין זה, ואי אפשר לבאר דברים אלו בכתב היטב. אבל באמת הוא דרך עצה טובה מאד בענין הלימוד, כי על ידי זה יכולים לזכות ללמוד הרבה מאד לגמור כמה וכמה ספרים, וגם יזכה להבין הדברים יותר, מאשר היה לומד בדקדוק גדול כי זה מבלבל מאד מן הלימוד. וכמה בני אדם פסקו מלימודם לגמרי על ידי ריבוי הדקדוקים שלהם, ומאומה לא נשאר בידם. אבל כשירגיל עצמו ללמוד במהירות בלי דקדוקים הרבה, התורה תתקיים בידו, ויזכה ללמוד הרבה מאד, גמרא ופוסקים כולם, ותנ"ך ומדרשים וספרי הזוהר וקבלה ושאר ספרים כולם. וכבר אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן כ"ח) שטוב לאדם שיעבור בחייו בכל הספרים של התורה הקדושה; אשרי מי שמקבל את האמת ממי שאמרה, והוא מכיר את מקומו, ולומד כפי סדר דרך הלימוד הזה, שאז יספיק ללמוד הרבה מאד.
|
