דודתי נמצאת בשידוך עם חסיד ברסלב שהשפה שלו לא נקיה. האם זו עילה לביטול השידוך?

שאלה:

מאת נחמן:

שלום ותודה רבה לרב שליט"א על החוברות המצילות את הנפש ממש.
דודתי נמצאת בשידוך עם חסיד ברסלב, היא רווקה בגיל מאוד מבוגר, והוא גרוש. יש ביניהם הרבה התאמה, אבל יש לו פה לא נקי, למשל הוא יכול לומר: "טוב כלב טוב מחבר כלב", ואילו היא, עדינה כזאת שיכולה להקיא משפה כזו.
מה הרב חושב: האם עליה לחשוש בגלל צורת ההתבטאות שלו ולבטל את השידוך?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ד' לסדר כי תשא י"ב אדר א' ה'תשע"ד

שלום וברכה אל נחמן נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

אתה צריך לדעת שחסיד ברסלב זה רק מי שמציית את רביז"ל, ומקיים את דבריו בלי שום חכמות והשכלות כלל, ולכן אם אחד מנבל את הפה שלו איך הוא יכול להיות חסיד ברסלב, בשעה שרביז"ל אמר (ספר המדות אות ניבול פה סימן א') מי שמדבר ניבול פה בידוע שלבו חושב מחשבות אוון; כי ניבול פה זה חמור מאד מאד, ומי שמרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא, כבר מקדש את הפה שלו, והיות שאצל רביז"ל היה יסוד היסודות לדבר אל הקדוש ברוך הוא, כאשר ידבר איש אל רעהו בתמימות ובפשיטות גמורה, ולכן מי שמתבודד בכל יום, זה נקרא חסיד ברסלב, אבל אם אדם מנבל את הפה שלו רחמנא ליצלן הוא מראה איך שהוא עדיין מונח בתוך הניאוף, כמו שאמר רביז"ל (ספר המדות אות ניאוף חלק ב' סימן י') איש בטל שאין עוסק בשום עסק על ידי זה תאוותו מרובה במשגל ומדבר דברי טינוף תמיד.

לכן מי שמנבל את הפה שלו הוא לא יכול להיקרא חסיד ברסלב בשום פנים ואופן. תהילה לאל חסיד ברסלב רגיל לדבר תמיד אל הקדוש ברוך הוא, ומחזק את עצמו בכל המצבים הכי קשים שעוברים עליו וכו', וכן הוא מחזק ומשמח את אחרים וכו', וגם קובע עיתים לתורה, ולומד על פי סדר דרך הלימוד של רביז"ל – מקרא, משנה, גמרא, מדרש וכו' וכו', וזה שהולכים עם כיפה לבנה ועם פיאות מפוזרות וכו' וכו' עדיין לא נקראים על ידי זה חסיד ברסלב, בדבר רביז"ל צריכים להשקיע, הן בשיחה בינו לבין קונו, והן להיות תמיד בשמחה עצומה אפילו שעובר עליו מה שעובר וכו' וכו', והן להתמיד בלימוד התורה הקדושה.

ועל כן צריכים להגיד את זה לבחור, והקדוש ברוך הוא יעזור שתהיה משיכה ביניהם.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים