למה הקדוש ברוך הוא מנסה אותנו בניסיון הקשה של דוחק הפרנסה?

שאלה:

מאת יהודית:

שלום לצדיק.
אני לא רוצה להקשות קושיות על השם חס ושלום, אבל אני לא מבינה למה הוא מנסה אותנו בניסיון הקשה של דוחק הפרנסה עד שבקושי אנחנו מסיימים את החודש. אני מאוד מתוסכלת מכך ואשמח לחיזוק. תודה רבה.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ד' לסדר כי תשא י"ב אדר א' ה'תשע"ד

שלום רב אל יהודית תחי'

לנכון קבלתי את מכתבך.

כל הבעיות של האדם, ובפרט חסרון הפרנסה, זה בא רק מחמת חסרון השמחה, כי אם אדם היה תמיד שש ושמח, היה מצליח בכל מעשיו, כמו שאמר רביז"ל (ספר המדות אות שמחה חלק ב' סימן א') מי שהוא שמח תמיד על ידי זה הוא מצליח, ולכן אתם צריכים להכניס שמחה בתוך הבית שלכם, וככל שתשמחו יותר כך יפתחו לכם צינורי השפע, כי השם של פרנסה, שהוא חת"ך, היוצא מהפסוק (תהלים קמ"ה) פותח' את' ידיך', יוצא גם מהפסוק (דברים ט"ז ט"ו) והיית' אך' שמח'. ולכן הדבר הראשון אתם צריכים להשתדל להיות מאד מאד בשמחה, ולשמח את עצמכם, ואף שאני יודע שמאד מאד קשה לכם ומרים לכם החיים ממוות, עם כל זאת עם עצבות ומרירות ודאגות לא תבואו לשום דבר, אלא תסתבכו יותר, ולכן הדבר הראשון – רק להיות בשמחה.

ואם תאמרו במה יש לנו לשמוח? הרי אנחנו עניים ואביונים ומלאים חובות? 

אלא דעו לך שחכמינו הקדושים אמרו (נדרים מא.)

אין עני אלא מדעת; עיקר העניות תלוי בחסרון דעת, כי המאמין האמיתי שמאמין שאין בלעדיו יתברך כלל, והכל לכל אלקות גמור הוא, והוא יתברך מנהיג את עולמו בחסד וברחמים בצדק ובמשפט, ודבר גדול ודבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, עד כדי כך שאמרו חכמינו הקדושים (חולין ז:)

אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין מלמעלה – שאדם לא מקבל מכה קטנה באצבע קטנה אם לא מכריזין על זה קודם מלמעלה – האדם הזה הוא תמיד שמח, ואמר רביז"ל (ספר המדות אות ממון סימן פ"ג)

אמונה הוא טוב לפרנסה; ולכן בזה שתשמחו עם נקודת יהדותכם שנבראתם יהודים ושלא עשני גוי כגויי הארצות, השמחה והאמונה הזאת תפתחנה לכם את כל צינורי השפע והפרנסה.

אני מוכרח להגיד לכם שסגולה לפרנסה לברך ברכת המזון מתוך הסידור דייקא, ובקול ובשמחה, וזה מסוגל לעשירות נפלאה, כמו שכתוב (משלי י') "ברכת הוי"ה היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה", היינו שמברכים את ברכת המזון בשמחה עצומה זה מסוגל לעשירות, וכן להיזהר מאד על נטילת ידים וכו', ולכן מהיום והלאה תקפידו מאד מאד על נטילת ידים כשאתם קמים בבוקר וכו', וכן כשיוצאים לשירותים וכו', וכן לפני האכילה ליטול ידים עם נטלה דייקא וכו', כי נטילת ידים מסוגלת להינצל מעניות, כי ע'ל נ'טילת י'דים ראשי תיבות ענ"י, ומי שמזלזל בנטילת ידיים נעשה עני, ואמרו חכמינו הקדושים (שבת ס"ב:) אמר רב חסדא אנא משאי מלא חפני מיא ויהבו לי מלא חפני טיבותא [אני נטלתי ידי עם מלא מים, ונתנו לי חופנים מלא טוב, כי רב חסדא היה עשיר גדול מאד, והכל בזכות נטילת ידים שהיה מקפיד על זה].

ולכן ראו למסור את נפשכם על מידת השמחה כי אין דבר יותר חשוב כמו שמחה, וכל כך קשה לאדם להגיע למידת השמחה יותר מכל העבודות הכי קשות – קל יותר לצום וכו' ולסגף את עצמו עם סיגופים קשים ומרים וכו', העיקר לא להיות בשמחה, ולכן על שמחה צריכים מסירות נפש גדולה. ואמרו חכמינו הקדושים (תנחומא שמיני) לפי שאין השמחה ממתנת לאדם, לא כל מי ששמח היום – שמח למחר, ולא כל מי שמיצר היום – מיצר למחר, לפי שאין השמחה ממתנת לאדם. ואם תהיו בשמחה כל החיים שלכם ילכו כבר בצורה אחרת לגמרי, כי תזכו לישוב הדעת כמו שאמר רביז"ל (לקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י') מה שבני אדם רחוקים מהקדוש ברוך הוא, זה מחמת חסרון ישוב הדעת. ולמה אין ישוב הדעת? כי חסר מהשמחה. ולכן תמסרו את נפשכם להיות בשמחה ואז תזכו לגדלות המוחין וכבר לא יחסר לכם שום דבר.

הקדוש ברוך הוא יעזור שתבשרו לי בקרוב בשורות משמחות, ותזכרו שהקדוש ברוך הוא אב הרחמן וטוב ומטיב לכל, ובזה שאדם שש ושמח, עושה כלי שיכנס בו השפע.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים