יש לי ויכוח עם גרושתי בעניין מכירת הדירה, ואני אובד עצות

שאלה:

מאת אסף:
לכבוד הצדיק שליט"א, שלום רב.
בשבת התפללתי בבית כנסת של חב"ד, מצאתי שם ספר 'שו"ת ברסלב', וראיתי שאפשר להתייעץ אתכם.
אני גרוש כבר שלוש שנים, ושלושת בנותיי גרות עם גרושתי. אני משלם לאשתי מזונות, ודואג לבנות מאוד – אני קונה להן דברים, מפנק אותן ונפגש איתן כמעט מדי יום. ברצוני להתייעץ איתך בעניין חשוב: לי ולאשתי הייתה דירה, וכאשר התגרשנו הורה בית המשפט שהדירה צריכה להימכר ולהתחלק שווה בשווה, אך לא הקציב לזה זמן. בנוסף, הורה בית המשפט שכל קרנות ההשתלמות שצברתי במסגרת עבודתי יחולקו גם שווה בשווה ביני לבין גרושתי.
גרושתי מנצלת את המצב, ומכיוון שהיא גרה בבית עם הבנות, נוח לה מאוד שהמצב יישאר ככה והיא לא ממהרת למכור את הדירה. מצד אחד נותרו עוד שבע שנים לתשלום המשכנתא, ולכן אני רוצה למכור את הדירה, אך מצד שני אינני רוצה שהן יישארו ללא קורת גג, ולכן ביחד עם העורך דין שלי גיבשנו פתרון יצירתי: אני מוכן להעביר את הדירה על שמה, ואז היא תוכל לעשות מחזור משכנתא ולפרוס את הסכום שנותר על פני זמן ארוך יותר, כך שהיא תוכל לעמוד בו, ואני לא אצטרך לשלם יותר משכנתא, ואילו היא תוותר לי על כל הכספים שחסכתי בקרנות בזמן העבודה. הבעיה שהיא לא מוכנה, ואני אובד עצות ממש!
חשוב לי לציין שאם היא תישאר אדישה, לבסוף בית המשפט ימכור את הדירה בעצמו דרך כונס נכסים, מה שיגרום לשנינו הפסד כספי גדול. מה אפשר לעשות?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ד' לסדר כי תשא י"ב אדר א' ה'תשע"ד

שלום וברכה אל אסף נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

לדעתי אתה מוכרח ללכת כפי שיעץ לך העורך דין, ואין ברירה אחרת, ומה שהאשה כל כך אדישה וכו', לבסוף היא תשלם על זה מחיר כבד, אבל אתה תצא נקי, הן אמת שיהיה לך הפסד כספי גדול וכו' וכו', אבל אם זה מה שהיא רוצה, היא תאכל את זה בגדול כמו שאומרים, ולכן תעשה כמו שהעורך דין אומר, ואם לא, הבית המשפט ימכרו את הדירה וכו'.

 כל כך כואב כששומעים שזוגות רבים ביניהם ומתווכחים וכו', תמיד זה מתחיל עם שטויות עד שנעשית מזה מחלוקת גדולה עד שמתגרשים וכו', והכאב עד השמים, כי מי הקרבן בגירושין אם לא הילדים? וכבר אמרו חכמינו הקדושים (גיטין צ:) כל המגרש אשתו ראשונה אפילו מזבח מוריד עליו דמעות. נשאלה השאלה למה דווקא המזבח מוריד דמעות? למה לא שאר כלי המקדש, כגון הכיור, השולחן, המנורה, הארון וכו'? אלא המזבח מוריד דמעות כאומר: "מספיק קרבנות הביאו עלי, ולכן אני לא צריך יותר קרבנות. כי בגירושין מי הקרבנות? הילדים! ולכן המזבח דייקא מוריד דמעות, כי יש עליו מספיק קרבנות, והוא לא צריך שיביאו עליו עוד קרבנות.

 ולכן אשרי מי שמקיים מצוה להחזיר גרושתו וכו', או שמפסיק לריב עם האשה, או עם הבעל וכו', זוג צריכים לדעת אשר מספיק ויכוחים להתווכח על כל שטות וכו', צריכים רק לראות לעשות כל מיני פעולות שבעולם להשלים ביניהם וכו', לוותר אחד לשני וכו', כי החיים כל כך קצרים וכל כך כואב לשמוע שזוגות רבים ביניהם, מתווכחים יומם ולילה, וממררים לעצמם את חייהם, וכל אחד יש לו את הסיפור שלו וכו', ואף אחד לא שם לב שאנחנו כמו דגים בים, וכמו שאמר החכם מכל אדם (קהלת ט') "כי גם לא ידע האדם את עתו כדגים שנאחזים במצודה רעה וכצפרים האחוזות בפח כהם יוקשים בני האדם לעת רעה כשתפול עליהם פתאום", וחכמינו הקדושים דרשו על זה (סנהדרין פ"א:) מאי דכתיב (קהלת ט') "כי גם לא ידע האדם את עתו כדגים שנאחזים במצודה רעה"? מאי מצודה רעה? אמר ריש לקיש: חכה. ופירש רש"י: שהוא רע וחלש וקטן ואוחז בו דגים גדולים פתאום ואינו רואה, ואינו דומה לנאחז ברשתות על ידי מארב ותחבולות.

היינו אדם נמצא בתוך הים הסוער שבעולם הזה, וכמו דגים שנמצאים בתוך הים, ובכל עת באים דייגים ומורידים רשתות לתוך המים ומוציאים משם דגים, כך הוא בעולם הזה – בכל פעם פתאום מוציאים כמה בני אדם מזה העולם וכו', ואף אחד לא לומד מוסר השכל מזה, שזה יכול לקרות גם לו יום אחד וכו', תמיד נדמה שרק לזולת זה קורה, אבל לי זה אף פעם לא יקרה וכו', ולכן מחמת קטנות הדעת והמוחין האלו האיש ואשתו רבים ביניהם, ולא מסתדרים יחד, עד שמתגרשים, ורחמנות גדולה על הילדים שהם נשארים יתומים חיים וכו', והם צריכים לסבול כל החיים, כי אם ההורים מתגרשים זה נשאר צלקת על הילדים למשך כל ימי חייהם.

הקדוש ברוך הוא ששמו 'שלום' יעשה שלום בין כלל ישראל בכלליות, ובין זוגות בפרטיות, וכך אמרו חכמינו הקדושים (עוקצין פרק ג') לא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום, שנאמר (תהלים כ"ט) "הוי"ה עוז לעמו יתן הוי"ה יברך את עמו בשלום".

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים