התלבשו עליי כמה אנשים והם גורמים לי צער גדול. האם עליי לשתוק?

שאלה:

מאת דוד:

לכבוד הרב הנכבד, שלום רב.
יש כמה אנשים פוחזים בקהילה בה אני חי שהתלבשו עליי בגלל קנאה וגורמים לי צער גדול. האם כדאי לי לענות להם כדי לטהר את שמי, או שעדיף לי לשתוק ולקבל את זה ככפרת עוונות?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ב' לסדר ויקהל י"ז אדר א' ה'תשע"ד

שלום וברכה אל דוד נרו יאיר

לנכון קיבלתי את מכתבך.

מה אומר לך, אם אתה רוצה להצליח בזה העולם העצה היחידה למעט בדיבור, כמו שאמרו חכמינו הקדושים (חולין פט.) מה אומנותו של אדם בעולם הזה? יעשה עצמו כאילם. וכתבו בספרי מוסר שזו אומנות לעשות עצמו כאילם, היינו כמו שבכל אומנות לוקח הרבה זמן עד שלומדים את האומנות, כמו כן להרגיל עצמו לדום ולשתוק ולא לענות למחרפי ולמבזי נפשו לוקח הרבה זמן ללמוד את האומנות הזו, וכיוון שלמד את האומנות הזו עליו לידע שאז כל העולם עומד עליו, כמאמרם ז"ל (חולין פט.) "אין העולם מתקיים אלא בשביל מי שבולם את עצמו בשעת מריבה, כמו שכתוב (איוב כו, ז) תולה ארץ על בלימה – מי שמשים עצמו כמי שאינו, וזה ניסיון קשה מאוד, כי טבע של אדם שצריך להצדיק עצמו ולענות למחרפי ולמבזי נפשו, ורביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ו') שעיקר התשובה כששומע בזיונו ידום וישתוק, כי בו ברגע שאדם שותק ואינו עונה למחרפי ולמבזי נפשו, בו ברגע הוא מודה שכל מה שקרה לו מבעל בחירה הכל ממנו יתברך, ולכן בשעה שמבזין את האדם והוא שותק אז נעשה כסא ומרכבה לשכינת עוזו יתברך. ולכן אתה צריך להרגיל את עצמך לשתוק לגמרי ולידע שכל מה שעובר עליך זה הכל ממנו יתברך כדי להכניע את הדם שבחלל השמאלי הבוער בך וכו'.

מה אומר לך, אין עוד טוב ממדת השתיקה שעל ידי זה לא תוכל לך שום בריה, כי מה כבר יהיה כשתתווכח עם הזולת? לעולם עם ויכוחים לא מצליחים, כי טבע של כל אדם שרוצה להיות מנצח ולא מנוצח ולכן יעשה כל מיני פעולות לנצח אותך, אתה תאמר כך והוא יגיד בדיוק ההיפך וכך חוזר חלילה, כי (איוב טז, ג) "הקץ לדברי רוח", ולכן אשרי מי שלא מתחיל להתווכח ואז נכון לבו שהוא יהיה המנצח, כי מי ששותק אזי מוחו נשאר צלול וברור, וכשיש לו שכל ומוח מיושב אז יש לו כבר פנאי לכל דבר שבעולם, והעיקר שיש לו זמן ללמוד בתורה הקדושה אשר היא יקרה מפז ומפנינים וחבל על הזמן היקר לבלותו בהבל ובריק וכו' ולהתווכח בוויכוחי סרק וכו' שלא יוצא מזה שום דבר רק צרות ויסורים ומרירות ומכאובים, וכמו שאמר החכם מכל אדם (משלי כא, כג) "שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו", ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן כט) שעל ידי שמפקיר דיבורו על ידי זה נלחץ מוחו ובא לידי נפילה בגשמיות וברוחניות רחמנא לצלן, כי אז הדמים מלחיצים את המוח וכו', עיין שם.

ולכן אם יש עליך מחלוקת אל תכנס עם שונאיך בשום ויכוחים וכו' כי לא יצא מזה שום דבר, רק יותר עגמת נפש ויותר שנאה וקנאה וכו' וכו', עדיף שההוא יתפוצץ מצער מאשר אתה תעבור את המרירות והצער והעגמת נפש, וזה ברור.

מלבד אחד שלוחם מלחמת השם נגד פושעי ישראל ורוצה לגדור את גדר הקדושה ולא לתת להם לנבוח וכו' ולהפיץ את דעתם הטמאה בנפשות תמימות, ולעמוד חזק לגדור את גדר האמונה וקיום המצוות המעשיות – לו מותר לצאת בחרב וחנית הדיבור והכתב ולא לפחד משום בריה שבעולם.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים