רבינו אמר שהמוות הוא טוב מאוד עבור הנשמה. מדוע?

שאלה:

מאת יהונתן:

לכבוד קדושת מוהרא"ש שליט"א.
רבינו הקדוש כותב בתורה ל"ג בליקוטי מוהר"ן תנינא שכל השמחות הן רק בשעתן, כי אם יסתכל האדם על הסוף, שזה המוות, אין שום שמחה מצד הגוף, אבל מצד הנשמה, הסוף שזה המוות טוב מאוד – שמביאה אל התכלית.
ואינני מבין מדוע המוות טוב מאוד לנשמה, הרי היא הולכת להיענש, ולכאורה אין הבדל בינה לבין הגוף כי שניהם נענשים בסוף? תודה רבה.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ד' לסדר פקודי כ"ו אדר א' ה'תשע"ד

שלום וברכה אל יהונתן נרו יאיר

לנכון קיבלתי את מכתבך.

התכלית של האדם בזה העולם הוא להכיר את הקדוש ברוך הוא, כמו שכתוב בזוהר (בא יב) בגין שישתמודעין ליה; כל הבריאה נבראה רק כדי להכיר את הקדוש ברוך הוא, וזו התכלית שבכל התכליתים. הנשמה יורדת מהשמים מהאין סוף ברוך הוא, עוברת בזה העולם, וצריכה לתקן מה שעליה לתקן, ומקיימת את המצוות שהם רצונו יתברך, ואחר כך היא חוזרת חזרה למעלה ונכללת באין סוף ברוך הוא, ולכן אתה צריך לדעת שאם אדם חי בזה העולם ויש לו אמונה בהקדוש ברוך הוא, ומקיים את מצוותיו יתברך וחוזר בכל יום בתשובה שלימה על כל מחשבה דיבור ומעשה שלו וכו', והוא שש ושמח, ובפרט כשזוכה ללמוד תורה, אזי כשיוצא מזה העולם נכלל במקום שנכלל וכו' וכו' שאין שמחה גדולה יותר מזה.

בעניין עונשים וכו' אתה צריך לדעת שאם אדם זוכה לשמוח בקיום המצוות המעשיות וכן זוכה ללמוד תורה – הקדוש ברוך הוא מוחל לו על כל עוונותיו, כמאמרם ז"ל (ירושלמי ראש השנה פרק ד' הלכה ח) כיון שקיבלתם עליכם עול תורה, מעלה אני עליכם כאילו לא חטאתם מימיכם. ולכן מה לך לדאוג על עונשים? ואם רביז"ל אמר שמצד הנשמה המוות זו השמחה הכי גדולה – אזי כך הוא, כי הנשמה עולה למעלה למעלה, ומתענגת בזיו שכינת עוזו יתברך.

יעזור הקדוש ברוך הוא שנזכה לציית את רביז"ל ולעשות את רצונו עוד בחיים חיותנו, ואז נתענג עוד בעולם הזה מזיו שכינת עוזו יתברך.