במהלך מריבה אם אשתי הרמתי עליה יד. איך אני יכול לתקן את זה?

שאלה:

מאת רועי:

שלום עליכם כבוד הרב. השם יברך אתכם וישלח לכם רפואה שלמה מן השמים, אמן!
היה לי מקרה מזעזע עם אשתי ויש לי צער גדול מאוד: התווכחנו והיא השפילה אותי מאוד, ואני בתגובה הרמתי עליה יד, אך לא נתתי מכה חזקה חס ושלום. היא החזירה לי סטירה, הייתה בבית מהומה גדולה, ובננו בן החמש ראה הכול.
אני ואשתי לא מדברים, ההרגשה בבית גרועה מאוד, ובגלל המצב נפלתי לעצבות גדולה והסתכלויות אסורות, ויש לי צער גדול שירדתי לתהום. אני לומד תורה כסדרן על פי שיטת רבינו, ומשתדל לעבוד את השם בכל כוחי בתפילה, אך מאז אני מתבייש מאוד במעשים שלי ולא מסוגל לשבת בכולל.
איך אפשר לתקן את מה שקרה? איך אני לתקן את מה שהילד ראה? אני לא יודע אם אשתי תרצה בכלל להמשיך לחיות איתי… איך מפייסים אותה? תעזור לי בבקשה.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ד' לסדר פקודי כ"ו אדר א' ה'תשע"ד

שלום וברכה אל רועי נרו יאיר

לנכון קיבלתי את מכתבך.

אתה צריך לדעת שאין דבר יותר גדול וחשוב בשמים כמו שלום בית, כי בפירוש גילו לנו חכמינו הקדושים (סוטה יז.) איש ואשה זכו – שכינה ביניהם; אם יש אהבה בין הבעל והאישה אזי השכינה בתוך הבית, ובמקום שהשכינה נמצאת שם הברכה נמצאת.

ולכן אני מאוד מאוד מתפלא עליך איך באת לירידה כזו להכות את אשתך? הרי גם סתם להכות יהודי אחר אמרו חכמינו הקדושים (סנהדרין נח:) המגביה יד על חברו אף על גב שלא הכהו נקרא רשע, על אחת כמה וכמה האישה שהיא עצם מעצמיך, איך נפלת בירידה כזו להכות את אשתך? אמת שהיא עצבנה אותך וכו' אבל בשביל זה עדיין לא נותנים מכות וכו', ואם כבר אז כבר – אזי אתה צריך לבקש סליחה מאשתך ולהגיד לה שמהיום והלאה זה לא יקרה יותר.

בכלל טוב מאוד שאדם לא יסתובב בתוך הבית כמו תרנגול וכו' אלא יהיה עסוק או ללכת לבית הכנסת להתפלל את השלוש תפילות – שחרית מנחה ערבית, או ללכת לבית המדרש ללמוד מקרא משנה וגמרא וכו' או ללכת לעבוד ולהביא פרנסה לבית, לא מסתובבים בתוך הבית בלא מעש ובלא כלום שמזה יוצאים אחר כך דברים כאלו וכו' שמתווכחים וכו' עד שמגביהים ידיים רחמנא לצלן וכו'. ולכן ראה לפייס את אשתך ותקבל על עצמך שמהיום והלאה אתה לא מגביה ידיים חס וחלילה על אשתך שזה עוון חמור מאוד.

רביז"ל לימד אותנו (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קיב) אם אתה מאמין שיכולים לקלקל תאמין שיכולים לתקן, ולכן למה אתה נכנס לעצבות ומרירות ודיכאון ונופל יותר ויותר בעומקא דסטרא אחרא וכו', ראה להחזיק מעמד ולא להישבר משום דבר, העבר אין וכו' ותעשה התחלה חדשה, ומהיום והלאה תהיה רק בשמחה ותשמח את אשתך, ואף פעם אל תבואו לוויכוחים, ואז תהיה הכי מאושר בחייך.