שאלה: מאת הלל: האם 'קביעת עתים לתורה' פירושו לקבוע זמן ושעות מוגדרות בכל יום ללימוד תורה, או שהעיקר זה ללמוד בכל יום לפי הפנאי ולאו דווקא בשעה קבועה? השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא. תשובה: |
||
![]() |
||
בעזה"י יום ד' לסדר פקודי כ"ו אדר א' ה'תשע"ד
שלום וברכה אל הלל נרו יאיר
לנכון קיבלתי את מכתבך.
ההלכה היא כשאדם קם בבוקר הוא אומר ברכות התורה, וזה מועיל לו עד למחרת בבוקר, כי אדם מחויב ללמוד כל היום כולו תורה, הן ביום והן בלילה, ולכן מספיק פעם אחת שאומר ברכות התורה וזה מועיל עבור כל היום והלילה שאחריו, כי בעצם יהודי חייב ללמוד כל היום תורה, אך לא כל אחד יכול להראות את זה כי אנשים טרודים על המחיה ועל הכלכלה וכו' וכן יש שאר מניעות, ולכן "קביעת עיתים לתורה" פירושו מתי שיש לו רק זמן שיגנוב מהזמן ללמוד תורה, וזה לא מחויב להיות באיזה זמן מסוים, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רפד) על מאמרם ז"ל (שבת לא) ששואלין את האדם בעת שתובעים ממנו דין "קבעת עיתים לתורה" – היינו ששואלים אותו אם גזל מהזמן שלו ללמוד תורה, כי קבע הוא לשון גזלה, ולכן אדם צריך לגזול מהזמן שלו וללמוד תורה.
מה טוב ומה נעים כשאדם מסדר לעצמו סדר פרטי כדי שהוא יוכל ללמוד תורה, כי אין לך טוב מקביעות – שיש לו זמנים קבועים כגון כשקם בבוקר או מאמצע היום או לפני שהולך לישון, כי דבר שקבוע זה מצליח.
|