קראתי בספר 'פעולת הצדיק' בעניין התיקון הכללי, ויש לי כמה שאלות

שאלה:

מאת רביד אדיר:

יישר כוח על כל פועלכם, נהניתי מאוד לשהות במחיצת הרב בשבת.
התחלתי לקרוא בתענוג עילאי בספר 'פעולת הצדיק' שהרב נתן לי על תולדות חייו המרתקים של רבי נחמן מברסלב, אולם לא ממש הבנתי משהו בעניין התיקון הכללי: מובא בספר שביום א' פרשת פקודי כ"ח באדר, נכנס רבי נתן אל רבנו ז"ל וביקש רשות שיגלה לו רבינו את העשרה מזמורי תהילים, אך רבנו לא רצה לגלות לו ואמר לו שיהיה עת אחר לזה. אז נסע רבי נתן לנמירוב, ובאותו יום בערב גילה רבי נחמן את הסוד של אותם עשרה מזמורי תהילים לרבי אהרון מברסלב ורבי נפתלי מנמירוב. ואני שואל: מדוע לא גילה את זה לרבי נתן שהיה תלמידו המובהק? ומה גם שכמובא בספר (בעמוד תקפ"ה) זה היה באותו יום?
ועוד דבר: מובא שם באותו עמוד שמי שראה קרי מחמת ריבוי אכילה ושתיה או חולשה ועייפות או שלא שכב כראוי, זה אינו כלום. השאלה שלי: האם מי שראה קרי בשוגג כתוצאה מכל אלו לא צריך לעשות שום תיקון לדבר? והלא קריאת שמע שעל המיטה היא זו שמסייעת לתיקון כל אותם פגמים שנעשו בשוגג כמובא בזוהר?
לסיום, היות ואני עוסק בקירוב של בני נוער רבים ויש אחריות כבדה על כתפיי, אשמח אם הרב יסביר לי האם התיקון הכללי הוא תיקון גמור רק לבעלי תשובה שהפסיקו עם הפגם, או שהוא שייך גם למתחזקים שעדיין נופלים בעניין ההוא ויועיל הדבר גם אם חטאו במזיד?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ד' לסדר ויקרא ג' אדר ב' ה'תשע"ד

שלום וברכה אל רביד אדיר נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

אין אתה יכול לתאר ולשער את גודל הזכות שיש לך שאתה מזכה את הרבים, אשר זכות הרבים תלויה בידיך, כי לקרב בנים ובנות אל הקדוש ברוך הוא, זה הדבר הכי חשוב שרק יכול להיות, כמובא בזוהר (תרומה קכ"ח:) תא חזי כל מאן דאחיד בידא דחייבא, ואשתדל ביה למשבק ארחא בישא, איהו אסתלק בתלת סלוקין מה דלא אסתלק הכי בר נש אחרא. גרים לאכפייא סטרא אחרא, וגרים דאסתלק קודשא בריך הוא ביקריה, וגרים לקיימא כל עלמא בקיומיה לעילא ותתא, ועל האי בר נש כתיב (מלאכי ב') "בריתי היתה אתו החיים והשלום", וזכי למחמי בנין לבנוי, וזכי בהאי עלמא וזכי לעלמא דאתי, כל מארי דינין לא יכלין למידן ליה בהאי עלמא ובעלמא דאתי, עאל בתריסר תרעי ולית מאן דימחי בידיה. ועל דא כתיב (תהלים קי"ב) "גבור בארץ יהיה זרעו דור ישרים יבורך הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד זרח בחושך אור לישרים" וגו' [בוא וראה, כל מי שאוחז בידיהם של החייבים, ומשתדל שיעזבו את דרכיהם הרעות וכו', עולה במעלות הקדושה למקום שאף אחד לא יכול לעלות שמה וכו', והוא גורם להכניע את הסטרא אחרא, והוא גורם שיתייקר שמו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, וגורם שבזכותו כל העולמות יש להם קיום, וזוכה לראות בנים לבניו, וזוכה לכל טוב אמיתי ונצחי בזה העולם ובעולם הבא, וכל הבעלי דינים לא יכולים לדון אותו לא בעולם הזה ולא בעולם הבא, ונכנס בשלוש עשרה שערים של רחמים למעלה בשמים, ואין מי שימחה בו].

בענין התיקון הכללי ששאלת וכו', אין דבר יותר גדול מזה, ואף שזה נראה דבר פעוט וכו', "מה יהיה כבר אם אני אגיד עשרה מזמורי תהלים, האם זה יעזור לי?" על זה גילה רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן תצ"ב) בשעה שנתן רביז"ל תיקונים לכל אחד מאנשי שלומינו בפרטיות וכו', אמרו לו היינו סבורים שתצוו לנו להתענות הרבה ימים בשנה וכו', השיב רביז"ל הלא אלישע אמר לנעמן (מלכים ב' ה') "רחץ וטהר" ולא רצה להאמין שבדבר הקל הזה יהיה לו רפואה, ואמר "הלא טוב אמנה ופרפר ונהרות דמשק הלא רחצתי בהם וטהרתי", עד אשר אמרו לו עבדיו, "אבי דבר גדול דיבר אליך הלוא תעשה אף כי אמר אליך רחץ וטהר", ואז שמע לעבדיו ורחץ בירדן שבע פעמים "וישב בשרו ויטהר", כן המשיך רביז"ל ואמר: אתם נדמה לכם שצריכין דווקא לומר לרפואתכם דברים כבדים, ואין אתם מאמינים שבדבר קל שאני מצוה לכם לעשות יהיה לכם רפואה שלימה רפואת הנפש באמת.

[וכתב מוהרנ"ת ז"ל על זה אשר דבר זה נצרך מאד, כי כמה פעמים אדם מונע עצמו מלעשות איזה דבר שבקדושה מחמת כבדות, מחמת ריבוי המניעות שמונעים אותו מלעשותו, והוא אינו מתגבר לשברם. ולפעמים להיפוך, שהוא נמנע מדבר שבקדושה מעוצם קלותו שהדבר הזה קל בעיניו מאד לעשותו, ומחמת זה אינו מאמין שחיי נפשו יהיו תלויים בדבר קל כזה. 

ובאמת צריכין להיזהר במצוה קלה כבחמורה ואורח חיים פן תפלס, וכל אשר תמצא ידך לעשות בכוחך עשה. כי עיקר הסתות ומניעות הבעל דבר הוא רק מניעות המח שלפעמים מכניס במח האדם שכבד עליו מאד לעשות הדבר, ומחמת זה רוצה למונעו. ולפעמים להיפך שמיקל עליו ומקטין בעיניו אותו הדבר מאד, עד שאינו עולה על לב האדם שחיי נפשו תלויים בזה, והכל כדי למונעו חס ושלום. ולפעמים זאת המניעה גדולה ביותר ממניעה ממש. אבל הולך בתם ילך בטח, ואינו מסתכל על שום מניעה ובלבול שבעולם כלל. וכל אשר תמצא ידך לעשות בכוחך עשה].

אתה צריך לדעת שרביז"ל אמר (שיחות מוהר"ן סימן קמ"א) על התיקון הכללי שגילה לעם ישראל, שזה תיקון גמור לפגם הברית, וכמה וכמה צדיקים גדולים שרצו לעמוד על ענין זה ונתייגעו למצוא לזה תיקון גמור, וקצתם לא ידעו כלל מהו ענין זה וכו', וקצתם התחילו לידע קצת בענין תיקון זה וכו', ונסתלקו לעולמם באמצע עסקם בזה ולא גמרו וכו', ולי עזר השם יתברך שזכיתי לעמוד על זה בשלימות.

וענין תיקון זה על ידי אמירת העשרה קפיטל תהלים הוא דבר חדש לגמרי חידוש נפלא, כי הוא תיקון נפלא ונורא מאד מאד, ומי שיוכל לילך למקווה ואחר כך יאמרם בודאי מה טוב, אך אפילו אם הוא אנוס שאי אפשר לטבול כגון שהוא חולה או שהוא בדרך, אף על פי כן אם יאמרם אשרי לו, כי הם תיקון גדול ונורא מאד, ואם יאמרם בכונה כראוי בודאי מה טוב, אך גם האמירה בעצמה מסוגל מאד, ואמר רביז"ל כי לא נודע זאת מיום בריאת העולם. מסתמא הייתי רוצה לבטל את התאווה הזו לגמרי וכו', אך אי אפשר זאת לא בגשמיות ולא ברוחניות. בגשמיות אי אפשר כי היה צריך לבטל ולשנות הטבע של כלליות בני האדם בתמידות, וזה דבר שאי אפשר, כי אפילו משה רבנו וכיוצא שביטל הטבע היה רק לפי שעה ובדבר פרטי, כגון קריעת ים סוף, או בקיעת הירדן וכיוצא, שהיה רק לפי שעה וכו'. אבל לבטל הטבע של כלליות בני אדם, כי כל אחד ואחד בהכרח לבטל ולשנות הטבע אצלו. וגם צריך לבטל ולשנות הטבע תמיד וזה דבר שאי אפשר וכו'. וגם ברוחניות אי אפשר וכו', אך העשרה קפיטל תהלים האלו הנקראים תיקון הכללי הם דבר נפלא ויקר ומועיל מאד.

גם יחד כבר רביז"ל שני עדים על דבר זה, ואמר שגם כי ימלאו ימיו, אזי אחר הסתלקותו מי שיבוא על קברו ויאמר שם אלו העשרה קפיטל תהלים ויתן פרוטה לצדקה, אפילו אם גדלו ועצמו עוונותיו וחטאיו מאד מאד חס ושלום, אזי אתאמץ ואשתדל לאורך ולרוחב להושיעו ולתקנו וכו', ואמר אני חזק מאד בכל הדברים שלי, אך בזה אני חזק ביותר שאלו העשרה קפיטל מועילים מאד מאד.

ואלו הן העשרה קפיטל תהלים: ט"ז, ל"ב, מ"א, מ"ב, נ"ט, ע"ז. צ', ק"ה, קל"ז, ק"נ, ויאמרם כסדר שהם כתובים בתהלים. ואמר שהוא תיקון הכללי, כי כל עבירה יש לה תיקון מיוחד אבל תיקון הזה שהוא תיקון הכללי כלול כבר מכל התיקונים.

גם אמר והזהיר רביז"ל שענין הזה של אלו עשרה קפיטל תהלים שנקראים תיקון הכללי, יאמרו ויגלו ויפרסמו בפני הכל.

ואמר רביז"ל אף על פי שהוא דבר קל לומר עשרה קפיטל תהלים, אף על פי כן גם זה יהיה כבד מאד לקיים. וכן נתקיים עתה בעוונותינו הרבים שמחמת ריבוי המחלוקת רוב ההמון עם רחוקים מאד לקיים זאת, ורביז"ל הודיע כל זאת מקודם. ואנחנו עשינו מה שמוטל עלינו להודיע התיקון לכל החפץ להתתקן, וכל אחד הטוב בעיניו יעשה. השומע ישמע, והחדל יחדל ואנחנו את נפשנו הצלנו.

לנו אין אלא דברי רביז"ל, אם הוא אמר שזה תיקון גמור על פגם הברית וכו', הרי הוא כך בלי שום ספק וספק ספיקא כלל, וכבר אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן כ"ט) שצריך לתקן תחילה תיקון הכללי, ועל ידי זה יתוקן הכל בפרט, ואף שתיקון הכללי גבוה ומרומם יותר מתיקון כל דבר בפרט, עם כל זאת מחמת שתיקון כל דבר תלוי בהמח, דהיינו להמשיך לבנוניות להמח וכו', התיקון הכללי מתקן קודם את המח, ועל ידי זה ממילא נתתקן הכל; ומה גם שכל העבירות בפרטיות הם רבים מאד, וכבד על האדם וכו', ואי אפשר לתקן אותם, כי יש דקדוקים ופרטים רבים בכל לאו ולאו וכו', וכן צריכים לתקן את כלליות הגידים שהוא ברית קודש, וכשמתקן את זה על ידי זה נתקן הכל, והתיקון הכללי מתקן כל פרט ופרט, ונכנס אפילו למקומות הצרים והדקים וכו', כי יש מקומות צרים ודקים שאי אפשר לבוא לשם שום תיקון, כי אם על ידי תיקון הכללי וכו', עיין שם.

נמצא שאמירת העשרה מזמורי תהלים שהם תיקון הכללי, הוא תיקון גמור לפגם הברית, ואף שזה נראה מאד מאד קל, עלינו לקיים את דברי רביז"ל בתמימות ופשיטות גמורה, ולא לחקור בשום חקירות והשכלות של הבל וכו' וכו', ולכן כל מי שיודע שחטא ופגם וכו', עליו לומר את העשרה מזמורי תהלים הנקראים תיקון הכללי בלי שום חכמות והשכלות כלל, וזה שייך הן לגברים והן לנשים כי הוא תיקון כל החטאים שבעולם, ובוודאי מי שזוכה להיות אצל ציון רביז"ל אין למעלה מזה.

ומה שאתה שואל למה לא גילה את זה למוהרנ"ת ז"ל, הוא דבר פשוט, הרי הוא רצה לקחת דייקא את שני התלמידים האלו – רבי אהרן מברסלב זי"ע ורבי נפתלי מנעמירוב זי"ע, ולכן חיכה עליהם דייקא, ועוד זאת מה יש לנו השגה בדרכי רביז"ל? אשר כל דרכיו היה פלא פלאי פלאים וכו' וכו'. יעזור הקדוש ברוך הוא שנזכה לציית את רביז"ל בתמימות ובפשיטות גמורה, ועל ידי זה נזכה לתיקון נצחי.

אצל אנשי שלומינו רגילים לומר בכל יום את העשרה מזמורי תהלים הנקראים תיקון הכללי, שהם מסוגלים גם לפרנסה בנקל, ולכל טוב אמיתי ונצחי.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים