איך שוברים את מידת הגאווה?

שאלה:

מאת אלירן:

איך שוברים את מידת הגאווה?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ד' לסדר ויקרא ג' אדר ב' ה'תשע"ד

שלום וברכה אל אלירן נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

עליך לדעת אשר אמרו חכמינו הקדושים (סוטה ה.) כל אדם שיש בו גסות הרוח אמר הקדוש ברוך הוא אין אני והוא יכולין לדור בעולם, ולכן עליך לזכור שברגע שאתה חושב שאתה משהו, אתה מסלק את שכינת עוזו ממך, ורביז"ל גילה לנו נוראות נפלאות (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ק"ז) על הפסוק (דברים כ"א) "כי תצא למלחמה על אויביך ונתנו הוי"ה אלקיך בידיך ושבית שביו", פירוש "כי תצא למלחמה על אויביך" – שהוא היצר הרע. "ונתנו הוי"ה אלקיך בידיך" – כלומר היצר הרע יתן, כמו ימסור, "את הוי"ה אלקיך בידיך", על דרך "צדיק מושל ביראת אלקים" (שמואל ב' כ"ג). נותנת התורה עצה על זה – "ושבית שביו", כלומר עם מה שהוא רוצה להתגבר עליך, היינו בגדלות, בזה תתגבר עליו, היינו שתאמר לו איך אני מושל כשיש לי גאוה, ואין הקדוש ברוך הוא שורה עמי.

היינו בשעה שנכנסת לאדם איזו גאווה וישות וחושב שהוא כבר הגיע לאיזו מדריגה עד כדי כך שיכול לברך בני אדם וכו', או לבטל גזירות מבני אדם וכו', או להמשיך ברכות לבני אדם וכו', אזי יאמר לעצמו איך אתה רוצה להפיל אותי בפח וגיאות וישות, הרי אצל הקדוש ברוך הוא נאמר (ישעיה נ"ז ט"ו) "כי כה אמר רם ונישא שוכן עד וקדוש שמו מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים", וחכמינו הקדושים אמרו (סוטה ה.) הקדוש ברוך הוא הניח כל הרים וגבעות והשרה שכינתו על הר סיני ולא גבה הר סיני למעלה, אמר רבי יוסף: לעולם ילמד אדם מדעת קונו שהרי הקדוש ברוך הוא הניח כל הרים וגבעות והשרה שכינתו על הר סיני, והניח כל אילנות טובות והישרה שכינתו בסנה, אמר רבי אלעזר כל אדם שיש בו גסות הרוח ראוי לגדעו כאשירה, כתיב הכא (ישעיה י' ל"ג) "ורמי הקומה גדועים", וכתיב התם (דברים י"ב ג') "ואשריהם תגדעון". ואמר רבי אלעזר: כל אדם שיש בו גסות הרוח אין עפרו ננער, שנאמר (ישעיה כ"ו י"ט) "הקיצו ורננו שוכני עפר" שכבי בעפר לא נאמר, אלא שוכני עפר, מי שנעשה שכן לעפר בחייו. ואמר רבי אלעזר: כל אדם שיש בו גסות הרוח שכינה מיללת עליו, שנאמר (תהלים קל"ח ו') "וגבוה ממרחק יידע", דרש רב עוירא ואיתימא רבי אלעזר: בוא וראה שלא כמדת הקדוש ברוך הוא מדת בשר ודם, מדת בשר ודם גבוה רואה את הגבוה ואין גבוה רואה את השפל, אבל מדת הקדוש ברוך הוא אינו כן – הוא גבוה ורואה את השפל, שנאמר (שם) "כי רם הוי"ה ושפל יראה".

עם כל זאת' ידוע שהבעל שם טוב הקדוש זי"ע אמר שמהכל יכולים לצאת אבל לא מגיאות וישות, כי זה מלווה את האדם עד הרגע האחרון, וסיפרו תלמידיו שנשמתו יצאה עם הפסוק

(תהילים ל"ו י"ב) "אל תבואני רגל גאוה", וכן אמר שמי שיכול לתת עצה לצאת מגאווה, אינו צדיק כלל, כי זה נדבק באדם וקשה לו לצאת מזה, ורביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן נ"ב) שאדם צריך ללכת להתבודד בלילה בשדה, ולבקש קודם על מדה אחת לעקור אותה וכו', וכן אחר כך על מדה שניה לעקור אותה וכו', עד שיבטל את כל המדות והתאוות רעות שיש לו, עם כל זאת תישאר בו הישות והגיאות וכו'.

ולכן אין עצה אחרת אלא תמיד לבקש ממנו יתברך שיעקור מעצמו את הגיאות והישות לגמרי, וראוי לו לזכור תמיד את יום המיתה והקבורה וכו', ואיך שישכב בתוך הקבר וכו', אזי מה יש לו להתגאות?

הקדוש ברוך הוא יצילנו ממדה רעה זו ומכל המדות רעות.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים