אני לא מרגיש שום חיות בלימוד התורה ובתפילה, וזה גורם לי חלישות הדעת

שאלה:

מאת גולן:

למוהרא"ש שלום רב.
קשה לי מאוד כי אני לא מרגיש אור בלימוד התורה, בתפילה ובקיום המצוות. בנוסף, אני מתמיד בהתבודדות כמעט בכל יום כבר תקופה ארוכה, ויש לי חלישות הדעת מכך שלא מתחדשים לי דיבורים בהתבודדות.
בנוסף קשה לי עם כך שלא יצאתי כבר שנה לשום פגישה למטרת נישואין למרות שאני מתפלל על כך מאז כמעט בכל יום. בבקשה תן לי עצה כדי שאוכל להחזיק מעמד.

תשובה:

בעזה"י יום ה' לסדר ויקרא ד' אדר ב' ה'תשע"ד

שלום וברכה אל גולן נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

כל הבעיה שלך היא רק מחמת חסרון השמחה, כי אם היית עובד על נקודת השמחה, אזי לא היו לך שום בעיות, וכל מה שבני אדם סובלים זה רק מחמת חסרון השמחה, כי השמחה מרחבת את הדעת, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י') מה שהעולם רחוקים מהשם יתברך ואינם מתקרבים אליו יתברך הוא רק מחמת שאין להם ישוב הדעת, ואינם מיישבין עצמן. והעיקר להשתדל ליישב עצמו היטב מה התכלית מכל התאוות ומכל עניני העולם הזה, הן תאוות הנכנסות לגוף, הן תאוות שחוץ לגוף כגון כבוד, ואז בודאי ישוב אל השם יתברך.

אך דע, שעל ידי מרה שחורה אי אפשר להנהיג את המוח כרצונו, ועל כן קשה לו ליישב דעתו' רק על ידי השמחה יוכל להנהיג המוח כרצונו, ויוכל ליישב דעתו, כי שמחה הוא עולם החירות, כמו שכתוב (ישעיה נ"ה) "כי בשמחה תצאו", שעל ידי שמחה נעשין בן חורין ויוצאין מן הגלות. ועל כן כשמקשר שמחה אל המוח, אזי מוחו ודעתו בן חורין ממש, ואינו בבחינת גלות, ואזי יוכל להנהיג את מוחו כרצונו וליישב דעתו, מאחר שמוחו בחירות ואינו בגלות. כי על ידי גלות אין הדעת מיושב כלל וכו'. ולבוא לשמחה הוא על ידי מה שמוצא בעצמו איזה נקודה טובה, כי איך שרק יהיה, יש אצל כל בר ישראל נקודות טובות מנקודת יהדותו, כמאמרם ז"ל (ברכות נ"ז.) על הפסוק (שיר השירים ד') "כפלח הרמון רקתך" – מאי רקתך? אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרמון, ועל כל פנים יש לכל בר ישראל לשמוח במה שזכה להיות מזרע ישראל, ושלא עשני גוי כגויי הארצות, כי השמחה הזו עולה על כל השמחות, ועל ידי שמחה מתרחבים מוחו ודעתו וכבר יש לו ישוב הדעת אחר לגמרי.

בענין שאתה מתלונן שאין לך דיבורים בשעת התבודדות וכו', אמר רביז"ל שמזה בעצמו עושים תפלה לפניו יתברך: "ראה איך שנפלתי ונתרחקתי עד שאין לי דיבורים לדבר עמך" וכו' וכו'.

ובאמת על ידי אותיות האל"ף בי"ת יכולים לדבר הרבה עמו יתברך, היינו קודם יבקש על 'אמונה' – שיהיה חזק באמונה ברורה ומזוככת  וכו' וכו', ואחר כך יבקש על 'אמת' וכו', ואחר כך יבקש על 'אכילה' – שישמר ולא יכשל באכילת טריפות ונבילות, וכן יבקש על האות בי"ת – שיזכה לתיקון ה'ברית' בשלימות וכו', וכן שיהיה לו 'בטחון' בו יתברך, ויזכה למדת ה'בושה' להתבייש מלפניו יתברך וכו' וכו', וכך כשאדם מתבודד על סדר האל"ף בי"ת, יש לו הרבה מה להתפלל.

בענין שידוכים וכו', זכור גם זכור מה שאמרו חכמינו הקדושים (יבמות סג.) נחית דרגא נסיב איתתא; אתה צריך לרדת מדריגה ואז תמצא את הזיווג שלך, כי בדרך כלל בחור הוא גאוותן וכו', ולא מתאים לו לקחת את זו או את זו וכו', וחושב לעצמו "אני הכי חכם והכי יפה וכו', אקח את זו?" או "אני הכי חכם והכי יפה והכי משכיל וכו', אקח את זו?" והוא מסתובב ומחפש את הבת זוג שלו כפי הדמיון שנכנס בו כאילו מי יודע מה הוא, והוא רוצה שיבוא אליו זיווג משהו שעדיין לא נברא וכו', ועל ידי זה מחפש וכו' ומסתובב ויוצא לפגישות פן ואולי אמצא את בחירת לבבי שתבוא אלי על סוס לבן עם שקים מלאין כסף וכו', ובשביל זה הבחור מחכה עד שיוולד זיווג כזה, ובין כך הוא לא קולט שהזמן לא מחכה, כמאמר החכם "הזהר מן הזמן כי הוא אויב רע מאד", ועד שתופס את עצמו רואה שהוא כבר בגיל שלושים, ומה עושים עכשיו?

על זה באים חכמינו הקדושים ונותנים לנו עצה (יבמות סג.) נחית דרגא נסיב איתתא; תרד מדריגה ואל תחזיק מעצמך כל כך גדול וכו', ואז תמצא בקלות בת זוג שתתאים לך, כי תהילה לאל יש לכל אחד את בת זוגו, כמאמרם ז"ל (סוטה ב.) ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני; נמצא שלכל אחד כבר הכריזו מן השמים לפני שנולד מי בת זוגו, אך מובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן פ"ז), וכן הוא בתיקוני זוהר (תיקון י"ד) שעל ידי פגם הברית מאבד את בת זוגו וכו', ועם כל דא, אם חזר בתיובתא – חזר ויהיבן ליה את בת זוגו; ולכן אל תתייאש, והקדוש ברוך הוא יזמין לך את בת זוגך, ותזכה להתחתן בקרוב מאד, רק אל תהיה בררן.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים