שאלה: מאת משה: ידוע שרבינו ציווה את אנשי שלומנו להתפלל בפשיטות ובתמימות ללא כוונות וייחודים. תשובה: |
||
בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר ויקרא ה' אדר ב' ה'תשע"ד שלום וברכה אל משה נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. עיקר שלימות התפלה להתפלל בלשון נוכח – "ברוך אתה הוי"ה" וכו', להרגיש את מציאותו יתברך שהוא נמצא ואין בלעדיו נמצא, ומדברים אליו יתברך כאשר בן מתחנן אל אביו בלי שום חכמות והשכלות כלל וכו', ומי שזוכה להתמיד בספרי קבלה, על ידי זה אצלו נעשות הכוונות פירוש המילות, וזה פשוט כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ק"כ) שהיה אחד מאנשי שלומינו שדיבר עם רביז"ל בעניני כוונות וכו', והקפיד עליו רביז"ל מאד ואמר לו, שלא יעסוק עוד בזה, ולא יתפלל עם כוונות, רק יכוון פירוש המלות כפשוטו. (אף על פי שזה האיש למד כתבי האריז"ל על פי פקודתו, אף על פי כן לא רצה שיתפלל עם כוונות כלל). ואמר לו רביז"ל שמי שאינו ראוי לזה, כשמתפלל עם כוונות הוא כמו כישוף, כי בכישוף נאמר (דברים י"ח) "לא תלמד לעשות", ודרשו חכמינו הקדושים (שבת ע"ה ראש השנה כ"ד סנהדרין ס"ח) 'לא תלמד לעשות, אבל אתה למד להבין ולהורות'. כך הוא בענין הכוונות להבדיל, שאין צריכין ללמוד אותם כי אם להבין ולהורות, אבל לא לעשות עמהם, דהיינו לכוונם בתפלה, מי שאינו ראוי לזה, ואמר כי עיקר התפלה היא דביקות להשם יתברך, והיה טוב יותר להתפלל בלשון לעז, שמדברים בו, כי כשמתפללים בלשון שמדברים בו, אזי הלב סמוך ודבוק מאד בדיבורי התפלה, ויכול לדבק עצמו ביותר להשם יתברך. אך כבר תיקנו לנו אנשי כנסת הגדולה סדר התפלה (מחמת שלאו כל אדם יכול לסדר סדר התפלה לעצמו כמובא), על כן אנו חייבים להתפלל בלשון הקודש כמו שסידרו לנו, אבל העיקר הוא רק לכוון פירוש המילות כפשוטו, שזהו עיקר התפלה, שמתפללין לפני השם יתברך על כל דבר ודבר, ועל ידי זה מתקרבין ומתדבקין בו יתברך וכו', ואצל הצדיקים האמיתיים הגדולים במעלה, אצלם כל הכונות של האריז"ל וכו', הם פירוש המילות, שבפירוש המילות שלהם כלולים כל הכוונות; עיין שם. על כל פנים, בתפלת מוסף של ראש חודש במקום להסתכל על שם הוי"ה מסתכלים על שם הוי"ה כפי הצירוף של החודש הזה, וזה הכל, ולא צריכים לעשות מזה עסק. יעזור הקדוש ברוך הוא שלא נטעה את עצמינו בזה העולם כלל, כי העולם מטעה מאד מאד.
|