שאלה:

מאת אביתר:

שלום לכבוד הרב.
בחודשיים האחרונים התחלתי להתקרב לחסידות ברסלב, ואני קשור לשניים מרבני ברסלב. אני מאוד מתחזק מהם, ובשבוע הבא אני אמור להשתתף בתיקון שאחד מהם עורך.
ברצוני להבין: האם יש הבדל בין ההנהגה שלכם לבין ההנהגה של שאר רבני ברסלב? ואם כן, מה ההבדל? 

תשובה:

בעזה"י יום א' לסדר צו ז' אדר ב' ה'תשע"ד

שלום וברכה אל אביתר נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

חביבי יקירי, חסידות ברסלב זה רק דבר אחד, ואין שתי הנהגות או שתי דרכים בחסידות ברסלב. כל מה שרביז"ל רצה מאיתנו אמר את זה ברבים, ומוהרנ"ת ז"ל כתב את זה לדורות, ועליהם אין מה להוסיף ואין מה להחסיר, ולכן אין שתי שיטות בברסלב, עלינו לקיים רק מה שרביז"ל ציווה אותנו, לא פחות ולא יותר.

ולכן אשרי מי שזוכה להתמיד קודם הרבה בשיחותיו הקדושות שהם נרשמו בספרי "שיחות הר"ן" ו"חיי מוהר"ן", ולמסור את נפשו לקיים כל שיחה ושיחה פשוטו כמשמעו, כי בפירוש גילה לנו רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן שנ"ח) שבכל שיחה ושיחה שהיה משיח ומדבר עמנו יכולים להיות על ידה איש כשר, ואפלו צדיק גמור כל ימי חייו כמו שאני רוצה (אזוי וויא איך מיין איין גוטער יהוד) אם ירצה לילך עמה לקיים כפי שיחתו הקדושה. [וכתב על זה מוהרנ"ת ז"ל (שם) וגם אפילו עכשיו כשלומדין דבריו הקדושים, יש להם גם כן כח גדול לעורר להשם יתברך לזכות לדרכי השם באמת, למי שישים לבו היטב לדבריו ולשיחותיו הקדושים הנאמרים בספריו הקדושים, כי כל שיחה שלו היא התעוררות נפלא ונורא מאד ודרך ישרה ונכונה מאד לעבודת השם יתברך לכל אחד לפי מדריגתו יהיה באיזה מדריגה שיהיה. אפילו מי שהוא במדריגה עליונה מאד יכול לקבל דרך ישרה ועצות נפלאות מכל שיחה ושיחה שלו. וכן להיפך – מי שהוא בתכלית מדריגה התחתונה חס ושלום באיזה מקום שרק לא יהיה, יכול לקבל דרך ישרה ועצות נכונות מכל שיחה ושיחה שלו למלט נפשו מני שחת, ולשוב אל השם יתברך באמת אם ישים לבו לדבריו היטב, ויקיים אותם באמת ובתמימות בלי שום חכמות, אשרי מי שיאחז בהם].

אצל רביז"ל אף פעם לא היה 'סדר תיקונים' וכדומה כל מיני דמיונות, שצצים בכל פעם בעלי דמיונות שקוראים את עצמם מקובלים, ואינם אלא מקבלים את הכסף של הזולת וכו', וכבר אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"א) ויש מנהיגים שנקראים בשם רבי, שלימודם מאלו המותרות, ולא די שאינם יכולים אפילו להנהיג את עצמן, ומכל שכן שאינם יכולים להנהיג את אחרים, והם נוטלים גדולה לעצמן להנהיג את העולם. צריך לראות שלא להסמיך אותם, שלא ליתן להם תוקף ועוז, שלא יהיו מכונים בשם רבי. כי הם עצמן אינם חייבים כל כך, כי יש להם יצר הרע גדול להנהיג העולם. אך צריך לשמור מאד, שלא ליתן להם תוקף ועוז, כי אלו הנותנים להם תוקף ועוז ונסמכים על ידם שיהיו נקראים בשם רבי, הם עתידין ליתן דין וחשבון.

אצל רביז"ל יש רק 'תיקון חצות', 'תיקון הכללי', והעולה על הכל אשר צריכים לדעת שיסוד היסודות בחסידות ברסלב הוא תמיד להיות בשמחה עצומה, ולהפוך את היגון והאנחה אל תוקף השמחה, ולשמוח עם כל נקודה ונקודה טובה שיש בו, ולא להתייאש אפילו שעשה מה שעשה, אלא לזכור שגדול אדונינו ורב להושיע, והקדוש ברוך הוא מוחל על כל העוונות של האדם אם הוא חוזר בתשובה, כי הוא יתברך מרחם על בריותיו, וכיון שאדם שב בתשובה שלימה עליו רק לשמוח, וככל ששמח יותר, סימן שתשובתו נתקבלה בשמים. ולכן צריכים לעשות כל מיני פעולות שבעולם רק להיות בשמחה עצומה, ולחפש ולבקש ולמצוא בעצמו את הטוב שיש בו, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (ברכות נ"ז.) על הפסוק (שיר השירים ד') "כפלח הרמון רקתך" – מאי רקתך? אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרמון.

וכן צריכים להרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא כאשר ידבר איש אל רעהו שזה נקרא אצל רביז"ל 'התבודדות', וצריכים להיות כל כך רגילים לדבר אל הקדוש ברוך הוא, עד שלא יוכל להיפרד ממנו יתברך, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ה) ההתבודדות הוא מעלה עליונה וגדולה מן הכל. דהיינו לקבוע לו על כל פנים שעה או יותר להתבודד לבדו באיזה חדר או בשדה, ולפרש שיחתו בינו לבין קונו בטענות ואמתלאות בדברי חן ורצוי ופיוס, לבקש ולהתחנן מלפניו יתברך, שיקרבו אליו לעבודתו באמת. ותפלה ושיחה זו יהיה בלשון שמדברים בו וכו'. והנהגה זו הוא גדולה במעלה מאד מאד, והוא דרך ועצה טובה מאד להתקרב אליו יתברך, כי זאת היא עצה כללית, שכולל הכל. כי על כל מה שיחסר לו בעבודת השם, או אם הוא רחוק לגמרי מכל וכל מעבודתו יתברך, על הכל יפרש שיחתו ויבקש מאתו יתברך; ושני הדברים האלו הם יסוד היסודות בחסידות ברסלב – מצד אחד רק לשמוח תמיד עם כל נקודה טובה שיש בו, ומצד שני רק לדבר עמו יתברך, ויפרש את כל שיחתו וכל אשר עם לבבו עמו יתברך, ומי שמרגיל את עצמו בשתי העצות האלו, מצד אחד שמחה ומצד שני התבודדות, אזי הוא כבר לא צריך את אף אחד, וחי חיים טובים ומאושרים.

ולכן אני לא מבין מה שאתה שואל, מה ביני ומה בין אחרים? יש לנו רק רבי אחד שהוא רביז"ל, אנחנו כולנו חברים שצריכים לחזק אחד את השני, כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ל"ד) שקודם צריכים לקבל את נקודת הרב, ואחר כך נקודת החבר, ואחר כך נקודת עצמו, ופירש מוהרנ"ת ז"ל (לקוטי הלכות ברכת המזון הלכה ג') שקודם צריכים הרבה ללמוד את ספרי רביז"ל ולקבל את נקודתו שזה נקודת הרב, ואחר כך צריכים להתחבר עם אנשי שלומינו ולקבל מהם את נקודת החבר – שאחד יחזק את השני לקיים את נקודת הרב, ואחר כך נשאר נקודת עצמו שעל ידי זה הוא יכול לדבר אל הקדוש ברוך הוא, כי על זה צריכים המון התחזקות לא להישבר משום דבר בעולם.

יעזור הקדוש ברוך הוא שנזכה לצאת מכל מיני דמיונות והבלים של ישות וגיאות וכו' וכו', כי הכל הבל ורעות רוח.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים