האם יש עניין לדבר כל הזמן ממעלת הצדיקים ומהכוחות שלהם?

שאלה:

מאת שמעון:
שלום לכבוד הרב. השם ישלח לך רפואה שלמה מן השמים וברכה והצלחה, אמן.
יש אנשים שמדברים הרבה על צדיקים, כמו למשל: "בזכות צדיק פלוני עומד העולם", "צדיק פלוני מבטל גזרות", "צדיק פלוני אומר ללמוד גמרא". פעם הייתי מתלהב מהדיבורים האלו, אך היום אני כבר לא במקום הזה, ואני מרגיש שהדיבורים האלו לא מוסיפים לי שום דבר בעבודת השם. אני רוצה להיות צדיק בעצמי, ואין לי זמן וכוח לשמוע את הדיבורים האלו, ובפרט שאלו שמדברים מזה 'בקול רעש גדול' נראה שהם בעצמם לא מאמינים במה שהם אומרים.
כשאני שומע דיבורים כאלו ואני אומר שאינני מעוניין לשמוע, הם מציגים את הדברים בצורה כזו כאילו אני חולק על אותם צדיקים, אך זה לא נכון, כי אני אוהב את כל הצדיקים בעם ישראל, ולומד מכולם ברוך השם, בפרט מרבנו רבי נחמן מברסלב, אך אני מעדיף לנצל את הזמן ללמוד במשניות ובספרי רבינו במקום לשמוע דיבורים על כל מיני רבנים וצדיקים. האם אני צודק או שיש בעיה בגישה שלי? תודה רבה.

תשובה:

בעזה"י יום ב' לסדר צו ח' אדר ב' ה'תשע"ד

שלום וברכה אל שמעון נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן פ"ג) שזה יצר הרע גדול מאד לומר תלמיד חכם זה נאה ותלמיד חכם זה לא נאה, וכן אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן קט"ז) שאת הצדיק אי אפשר להכיר מבחוץ כלל בשום פנים ואופן, ולכן חבל מאד מאד להיכנס בדיבורים או ויכוחים מי הוא הצדיק בדור הזה וכו', מי מחזיק את העולם בדור הזה וכו', כי הכל הבל ורעות רוח, וחבל אפילו לדבר מזה וכו', אדם צריך תמיד להסתכל על עצמו ולא להתבלבל משום דבר בשום פנים ואופן.

וכבר גילה לנו רביז"ל גילוי נפלא מאד על הפסוק (יחזקאל ל"ג) "אחד היה אברהם" – שאברהם עבד השם רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם, ולא הסתכל כלל על בני העולם, שסרים מאחרי השם ומונעים אותו, ולא על אביו ועל אמו ושאר המונעים, רק כאילו הוא אחד בעולם. וכן כל הרוצה להיכנס בעבודת השם, אי אפשר לו להיכנס כי אם על ידי בחינה זו שיחשוב שאין בעולם כי אם הוא לבדו יחידי בעולם, ולא יסתכל על שום אדם המונעו, כגון אביו ואמו או חותנו ואשתו ובניו וכיוצא, או המניעות שיש משאר בני העולם המלעיגים ומסיתים ומונעים מעבודתו יתברך. וצריך שלא יחוש ויסתכל עליהם כלל, רק יהיה בבחינת: "אחד היה אברהם" כאילו הוא יחיד בעולם; ואם אדם הולך בצורה כזו, אז אף פעם הוא לא ישבר ושום דבר לא יוכל להפילו, והוא חי את החיים שלו, יושב בפינה ולומד בתורה הקדושה בהתמדה רבה מאד, ואף אחד לא יודע ממנו וכו', וכן הוא מתבודד עמו יתברך וכו', ומדבק את עצמו בדביקות האין סוף ברוך הוא.

וכבר אמר רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן ת') בענין ההנהגה שמתנהג העולם עכשיו, כבר היה לעולמים כמה פעמים שהיה העולם מתנהג בדרך זה, שהקטנים במעלה היו גדולים וחשובים מאד בעולם, ולא היה העולם מתנהג באמת, ואף על פי כן היה נמצא אחד שהיה מונח במקום שפל, והיה שוחק מכל העולם כולו, והוא היה מחייה ומפרנס כל העולם כולו בזכותו. והיה לו שעשועים גדולים בו יתברך, והוא היה חי חיים גמורים שנקראים באמת חיים; עיין שם.

וכן אמר (חיי מוהר"ן סימן תנ"ה) בענין המפורסמים של שקר שנמצאים עכשיו, שלפעמים נדמה להם שהם פועלים איזה דבר, כגון כשבאים אצלם בשביל בנים וכיוצא, ואחר כך נפקד אותו האדם בבנים ונתמלא משאלתו אזי הם תולים בעצמם שהם פעלו זאת. אמר משל כמו שאדם אחד הולך בדרך ופגע בזאב והיה מתיירא ממנו, והושיט מקלו ועשה עם מקלו כדרך שעושין עם קנה שריפה שקורין ביקס (רובה), כאילו הוא רוצה לירות את הזאב עם מקלו כדי שיתיירא הזאב ממנו. בתוך כך היה מורה אחד עם קני שריפה באמת והרג את הזאב ונדמה לזה שהושיט מקלו שהוא הרגו, והוא אינו יודע שנהרג הזאב על ידי זה שהושיט קנה שריפה באמת, כי בוודאי אינם יכולים להרוג את הזאב במקל. כך הוא ממש ענין הזה – כי יש צדיקים אמיתיים בעולם בכל דור ודור שהם פועלים הכל בתפלתם וכל הפקידות לטוב וכל הדברים שבעולם הכל על ידם. ואלו המפורסמים של שקר נדמה להם שהם פעלו זאת, והוא ממש כמו זה שאומר שהרג את הזאב עם מקלו, כי באמת הכל רק על ידי צדיקים אמיתיים כי הם פועלים הכל, ומה שאחרים חושבים ומדמים זה הכל הבל ורעות רוח וכו', עיין שם.

אשרי מי שאינו מטעה את עצמו בזה העולם כלל, ולא מבלבל את עצמו משום בריה שבעולם, אלא יושב בחדרו ועובד את הקדוש ברוך הוא בתורה ובתפלה ובמצוות ובמעשים טובים, ושש ושמח בו יתברך, שאז אל רב טוב הצפון והגנוז יזכה.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים