מאיפה יש לחסידות ברסלב את האומץ להגיד שרק הדרך שלהם היא דרך האמת?

שאלה:

מאת מוטי:

מאיפה יש לחסידות ברסלב את האומץ להגיד שרק הדרך שלהם היא דרך האמת?

תשובה:

בעזה"י יום ג' לסדר צו ט' אדר ב' ה'תשע"ד

שלום וברכה אל מוטי נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

אני אף פעם לא שמעתי אמרה כזו, כי סוף כל סוף כל עם ישראל מאמינים בו יתברך והם אמת, כי אם נתבונן אזי כבר אמר הנביא (ירמיה י' י') "והוי"ה אלקים אמת הוא אלקים חיים ומלך עולם", ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן נ"א) שרק הקדוש ברוך הוא נקרא אמת, ולכן ככל שאדם יותר מתקרב אל הקדוש ברוך הוא יותר אמת נכנסת בו, ולא שייך להגיד שזה יותר אמת מהשני, כל בר ישראל שיש בו אמונה פשוטה בו יתברך ומקיים את מצוותיו יתברך אזי חקוקה בו אמת, ולכן אי אפשר לומר על שיטה זו או על שיטה זו וכו' וכו' שאחת אמת יותר מהשניה, כי האמת היא רק הקדוש ברוך הוא.

ולכן עלינו רק לגלות ולפרסם לכולם את אמיתת מציאותו יתברך, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"ו) ככל שאדם מדבק את עצמו בו יתברך, ועיקר הדביקות הוא לדבר אל הקדוש ברוך הוא, כי (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן פ"ד) השער להיכנס אליו יתברך זה דרך תפלה – אזי יש בו יותר אמת, כי הוא נכלל יותר ויותר בו יתברך, ואין עוד התכללות באין סוף ברוך הוא כמו הדיבור שאדם מדבר אל הקדוש ברוך הוא, שאז הוא מתייחד עמו יתברך, שזה כל הענין של 'התבודדות' שרביז"ל גילה לנו, שאדם צריך להרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא כמו שמדבר אל חבר טוב, ולספר לו יתברך כל מה שעובר עליו, ולבקש ממנו יתברך כל דבר בפרטי פרטיות, ודייקא על ידי זה יצליח דרכו, כי הדיבור שמדברים עם הקדוש ברוך הוא זה מה שמדבק אותו אליו יתברך בסוד (דברים י' כ"א) "הוא תהלתך והוא אלקיך", כי על ידי שאדם מרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא על ידי זה הוא נכלל בו יתברך.

והיות שזה היה יסוד היסודות אצל רביז"ל, להרגיל את עצמו לדבר עמו יתברך, 

ולכן כל מי שעוסק בעבודה הקדושה הזו של התבודדות להתבודד עמו יתברך, הוא נכלל יותר בו יתברך, שהוא עצם האמת כביכול, ולא שאומרים שאצלנו האמת ואצל אחרים אין אמת וכו'.

וכבר אמר רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן תכ"א) הצדיקים אפילו אלו הצדיקים של עכשיו, הם יקרים גם כן מאד בעיני השם יתברך, ואלמלא לא היה בהם רק מה שמרחקים ממנהגי הקלי עולם, ההולכים ומנהיגים עצמם דייקא בדרכי העכו"ם, והולכים בדרכי החקירות וחכמות, וכוונתם דייקא להדמות עצמם במהלכן ובמלבושיהן ובמנהגיהם כמנהגי העכו"ם כאשר נתפשט עכשיו בעוונותינו הרבים, 

ואם לא היו פועלים הצדיקים כי אם מה שמרחקין מהם – גם כן דים. כי כל מנהיג איך שהוא מתנהג בעבודתו, על כל פנים הוא רחוק מדרכיהם, וכן המקורבים אליהם, כי מאחר שמדקדקין לבלי להניח שער אחורי פאות הראש, ממילא אינם מגדלים בלורית שקורין ביי האר, וממילא הם רחוקין ממנהגי העכו"ם ומכת הפילוסופים והמחקרים שמנהיגים עצמם בדרכים כאלו. וזהו דבר גדול מאד, כי דרכי החקירות והפילוסופיה הוא הרעה הגדולה שבכל הרעות ואין רע מזה, אשרי מי שרחוק מהם.

ולכן רואים בפירוש איך שרביז"ל מפליג גם בשאר המנהיגים שמחזקים את אנשיהם להיות מובדלים מדרכי הפושעים וכו', שמורידים את הזקן והפיאות וכו', מחללי שבתות ואוכלי טריפות ונבילות בשר החזיר והשפנים וכו'. ומכל שכן וכל שכן המנהיגים שמעוררים את אנשיהם לקבוע עיתים בתורה, אשר אין למעלה מזה, אשריהם ואשרי חלקם.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים