שאלה: מאת אוהד: שלום וברכה! תשובה: |
||
בעזה"י יום ד' לסדר שמיני י"ז אדר ב' ה'תשע"ד
שלום וברכה אל אוהד נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. מוהרנ"ת ז"ל מאריך מאד לבאר את קושייתך, ומסביר בעומק את הענין (לקוטי הלכות ראש חודש הלכה ה') כי הנה חכמינו הקדושים אמרו (שבת י.) רבא חזייה לרב המנונא דקא מאריך בצלותיה, אמר מניחין חיי עולם ועוסקים בחיי שעה, והוא סבר זמן תפילה לחוד וזמן תורה לחוד; והענין הוא שיש שתי מיני תפילות – יש תפילה לצורכי הגוף שהיא חיי שעה, ויש תפילה שהיא בשביל חיי עולם בשביל התורה, ועל כן בוודאי שלימות התפילה היא בשביל קיום התורה והמצוות, שתפילה זו היא למעלה מהתורה, מאחר שהוא מתחנן אליו יתברך שיזכה לקיים את מצוותיו יתברך, ויזכה להבין את התורה הקדושה שלומד, ותפילה זו נקראת חיי עולם, שהוא מבקש על רוחניות שרוצה לקיים את המצוות, ולהבין את התורה לעומקה. וכן יש תפילה שמתפללין על צרכיו, דהיינו פרנסה ובנים וחיים ורפואה וכו', וזאת התפילה נקראת חיי שעה, והיא למטה מהתורה וטפלה לתורה, כי בודאי מי שמתפלל על צורכי גופו ואינו מתכוון כלל בשביל התורה, רק הוא מתפלל שיתן לו השם יתברך בני חיי ומזוני וכו', להנאתו ולצורך גופו, זאת התפילה בודאי אינה חשובה לפני השם יתברך, והיא בחינת תפילות רעות שכתב רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ר"ט) שיש לכל אדם תפילות רעות, כגון (ברכות ס"ג) גנבא אמחתרתא רחמנא קריה, כי זה ידוע ונראה בחוש שכל ימי חיינו הבל וריק וימינו כצל עובר, (תהלים קמ"ד ד') ומה יתרון לאדם בכל עמלו (קהלת א' ג'), ואם יצבור כעפר כסף (איוב כ"ז ט"ז), לא במותו יקח הכל (תהלים מ"ח י"ט), ואין מלוין לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות (אבות פרק ו'), ועל כן מי שאינו מסתכל על התכלית האחרונה האמיתית, למה לו חיים? ומה הנחת רוח להשם יתברך מתפילתו שמתפלל שיתן לו השם יתברך פרנסה וממון וכו', למלאות תאות בטנו, והשם יתברך יודע ומבין שכל מה שמבקש אינו טובה לפניו כלל, כי מאחר שאינו מסתכל על התכלית, בודאי הפרנסה והעשירות שלו היא בחינת (קהלת ה' י"ב) עושר שמור לבעליו לרעתו רחמנא ליצלן. נמצא שהתפילה שהיא לצורך הגוף לבד בלי כוונת קיום התורה, היא בודאי אינה טובה כלל, ועל תפילות כאלו קורא תגר בזוהר הקדוש (תיקוני זוהר תיקון ו') צווחין ככלבין הב הב, הב לן חיי, הב לן מזונא וכו', עיין שם. ואין להשם יתברך נחת מתפילה כזאת שהיא לצורכי הגוף, כי אם כשזה המתפלל מתכוון בתפלתו בשביל קיום התורה, דהיינו שמתפלל על בני חיי ומזוני וכל כוונתו כדי שיזכה לעשות רצונו יתברך ולקיים תורתו ומצותיו באמת. ואם כונתו באמת בשביל זה, בודאי יש להשם יתברך נחת רוח מתפילה כזאת, אבל אף על פי כן תפילה כזאת היא בודאי למטה מהתורה וטפילה לתורה, כי מאחר שהתפילה בשביל צורכי הגוף. נמצא, שהתפילה זאת בפני עצמה אינה כלום, כי למה לו הגוף וצרכיו והיום בכאן ומחר בקבר (ברכות כ"ח:), ואין לתפילה הזאת שום חיות וקיום כי אם על ידי התורה, דהיינו מה שמתכוון בתפלתו על צורכי הגוף בשביל קיום התורה. נמצא שתפילה כזאת בודאי טפילה להתורה, כי העיקר הוא התורה, רק הוא מתפלל על צורכי הגוף כדי שיוכל לקיים את התורה, ועל כן בודאי תפילה כזאת היא טפילה לתורה ולמטה מהתורה. ועל תפילה כזאת הקפידו חכמינו הקדושים שלא להאריך בה ביותר, כמו שאמרו (שבת י.) מניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה, כי העיקר הוא חיי עולם, שהוא התורה. אבל תפילה כזאת בשביל צורכי הגוף היא חיי שעה, רק שצריכין אותה בשביל חיי עולם בשביל התורה. ועל כן בודאי אין להניח העיקר, שהוא חיי עולם, ולהאריך בטפל, שהוא חיי שעה. ותפילה כזאת צריכה שמירה גדולה שלא יתאחזו בה החיצונים, שלא תהיה בבחינת (משלי ה' ה') "רגליה יורדות מוות" חס ושלום, כי מאחר שמתפלל על הצרכים הגשמיים של הגוף רק שכוונתו בשביל התורה, בקל תוכל הסטרא אחרא להתאחז בו להטות כוונתו בשביל צורכי הגוף בעצמו, שאז תפילתו פסולה.
אבל עיקר התפילה השלימה היא כשאדם מתפלל רק על צורכי נשמתו בעצמו, דהיינו שכל תפילותיו לזכות ליראת השם ועבודתו יתברך, כמו שאמר דוד המלך (תהלים כ"ז ד') "אחת שאלתי מאת הוי"ה אותה אבקש שבתי בבית הוי"ה כל ימי חיי". וזאת התפילה היא למעלה מהתורה, כי היא עיקר קיום התורה והמצוות שמתפלל שיזכה ללמוד תורה ולקיימה, ותפילה כזאת היא נקראת חיי עולם, והיא למעלה מהתורה וכו', עיין שם באריכות גדולה. ובזה נבין בנקל כוונת הרב הקדוש הבעל התניא זי"ע (לקוטי אמרים פרק ל"ז) על הפסוק (תהלים קמ"ה) "קרוב הוי"ה לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת" – ואין אמת אלא התורה, דהיינו שקורא את הקדוש ברוך הוא על ידי התורה דייקא, לאפוקי מי שקורא אותו שלא על ידי התורה, אלא שצועק כך אבא אבא, עיין שם. וכן מובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן נ"ו) כשרוצים לקרוא את הקדוש ברוך הוא צריכים לקרוא אותו דרך התורה, כי התורה היא שמו יתברך, וכשקוראים את האדם צריכים לקרוא אותו על ידי שמו, ואז הוא נתעורר, וכביכול כן אצל הקדוש ברוך הוא כשאדם קורא אותו דרך התורה, אז ממשיך את הקדוש ברוך הוא אליו, עיין שם.
נמצא שעכשיו ברור מאד שיש תפילות שאדם מתפלל לחיי שעה בלי שום תכלית, שעל זה קורא תגר בזוהר (תיקוני זוהר תיקון ו') צווחין ככלבין הב הב, הב לן חיי, הב לן מזונא וכו', עיין שם, ויש תפילה שמתפלל אדם לחיי עולם אפילו שמתפלל על פרנסה ועל בנים ועל רפואה, אבל עיקר התכלית כדי שיוכל ללמוד תורה, ולקיים את מצוותיו יתברך, שתפילה זו היא למעלה מהתורה וכו', ולכן אינם סותרים כלל.
וכבר אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ק') שמקטן ועד גדול אי אפשר להיות איש כשר באמת, כי אם על ידי התבודדות. והיה מזכיר כמה וכמה צדיקים מפורסמים אמיתיים ואמר שכולם לא באו למדרגתם כי אם על ידי התבודדות שיחה בינו לבין קונו; עיין שם.
|