|
שאלה: מאת איתן: תשובה: |
||
 |
||
|
בעזה"י יום ד' לסדר שמיני י"ז אדר ב' ה'תשע"ד שלום וברכה אל איתן נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. תשואת חן לך על התפילות שאתה מתפלל על רפואתי ובריאותי, יעזור הקדוש ברוך הוא שיתקבלו תפילותיך לרחמים ולרצון לפני אדון כל. בענין להתחפש בפורים, מובא בספרים הקדושים על זה הרבה טעמים, ומנהג ישראל תורה הוא, ואסור ללעוג על זה, ומוהרנ"ת ז"ל מגלה סוד גדול מאד על זה (לקוטי הלכות קרחה הלכה ג' אות כ"ב): מה שמשנין עצמם בפורים ומלבישין את פניהם ומדמין עצמן לאומה אחרת, לישמעאל או לעכו"ם אחר וכיוצא בזה (עיין שולחן ערוך אורח חיים סימן תקצ"ו סימן ח' וברמ"א ובנושאי כליו) זה סוד משנין מפני דרכי השלום, כי כשצריכין להרבות שלום צריכין לפעמים לשנות ולהתנהג ברמאות למען השלום, וצריכין לשנות פניו לכמה גוונין לכל אחד ואחד כפי רצונו בשביל השלום. וזה סוד (תהלים י"ב ט') "כרום זולת לבני אדם", ודרשו חכמינו הקדושים (ברכות ו:) כיון שנצרך אדם לבריות, משתנה פניו לכמה גוונין, כי צריכין להתדמות לכל אחד ואחד כפי רצונו כדי לאחוז בשלום עמו, כדי למשכו ולקרבו להשם יתברך, וזהו "כרום זולת לבני אדם", כי לפי פשוטו 'זולת' פירושו בני אדם הזוללים ומבזים, דהיינו כשרוצים להגביה ולהרים את הזוללים ומבזים מזילותא דגלותא. וכמו שפירש רש"י שם על פסוק כרום זולת מעין זה. ואז כשצריכין להגביה אותם, שזהו סוד כרום זולת וכו' וכו', אז פניו משתנה ככרום לכמה גוונין, כי צריכין לשנות פניו לפני כל אחד כרצונו, שזהו סוד משנין מפני השלום. ועל כן בפורים, שאז הוא ריבוי השלום ביותר ויותר, אפילו עם כל האומות, כי פורים מרמז על הגאולה אחרונה, שאז יהיה נמחה זכר עמלק לגמרי, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (שוחר טוב שמואל ט') כל המועדים בטלים חוץ מפורים. כי עיקר הגאולה האחרונה שימחה זכר עמלק, שזהו סוד פורים שאז יתרבה השלום הנפלא בעולם וכו', כמו שכתוב (ישעיה י"א) "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ ועגל וכפיר ומריא יחדו ונער קטן נהג בם: ופרה ודוב תרעינה יחדו ירבצו ילדיהן ואריה כבקר יאכל תבן", כי אפילו שני הפכים יוכלו לחיות ביחד מרוב הדעת שיהיה בעולם, כמו שכתוב (שם ט') "לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי כי מלאה הארץ דעה את הוי"ה כמים לים מכסים", ועל כן בפורים משנין פניהם לכמה גוונין, זה סוד שמשנין מפני השלום, כדי להמשיך כולם להשם יתברך, וכמו שכתוב (צפניה ג' ט') "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם הוי"ה לעבדו שכם אחד", שכל זה נעשה על ידי השלום, שזה סוד (אסתר י' ג') "ודובר שלום לכל זרעו", כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ז) על ידי השלום יכולין להמשיך כל העולם כולו לעבודתו יתברך לעבדו שכם אחד. הרי שלך לפניך שיש בזה סוד נפלא במה שמתחפשים בפורים, וכל אחד מתחפש לאומה אחרת, כדי להמשיך את השלום הנפלא בין כל אומות העולם, ושתתגלה אמיתת מציאותו יתברך לכל העולם כולו, וידעו כי להשם המלוכה ומושל בגויים. וכן מביא מוהרנ"ת ז"ל (ליקוטי הלכות תחומין הלכה ד' אות י' י"א) ענין נפלא על כל מיני הצחוק ושחוק שעושין בפורים (עיין ברמ"א סוף סימן תרצ"ו), לרמז שאז בימי הפורים האלה, מעלין כל מיני ירידות וקטנות, והכל נתהפך עכשיו ונעשה מזה תורה, כי הירידה נתהפך לעליה, בבחינת ירידה תכלית העליה, כי הצדיק הגדול שיש לו דעת גדול, הוא מוריד עצמו לפעמים בכוונה לעניני קטנות ומילי דשטותא, בבחינת (מנחות צ"ט:) ביטולה של תורה זהו קיומה, וכמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ע"ח) שזהו גם כן בחינת ירידה שקודם העליה, שמחמת שרואה שמוחו נתייגע ואינו יכול עוד לילך במוחו יותר, אזי הוא מוכרח להוריד את עצמו לעניני קטנות ומילי דשטותא וכיוצא. וכמובא בזוהר הקדוש (תזריע מ"ז) ברב המנונא סבא דהוו מסדרין קמיה תלת פרקי מילי דשטותא, ואחר כך על ידי בחינת ירידה זוכה לתכלית העליה, בבחינת ירידה תכלית העליה בחינת ביטולה של תורה זהו קיומה, כמו שדרשו חכמינו הקדושים (תמורה י"ד) על הפסוק (תהלים קי"ט) "עת לעשות להוי"ה הפרו תורתך"; שדייקא אז בפורים שמורידים את עצמם לכל מיני קטנות וצחוק ושחוק וכו', ומילי דשטותא לשמח את עצמו וכו', שכל זה היא ירידה לצורך עליה, שאחר כך עולים בתכלית עליה, שזה האור הגנוז שנתגלה בימי פורים הקדושים מוחין דאבא, שאדם מגיע למדריגה כזו עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי, כי נתגלה לו שהכל טוב, ואין שום רע כלל, כי מרוב השמחה בפורים מרגישים רק את אמיתת מציאותו יתברך בגילוי רב ונורא מאד, ויוצאים מכל הלבושים וכו', כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ל"ג) שאז מתגלה הארת אורייתא דעתיקא סתימאה, שכביכול הוא בלי שום לבושים כלל, ומרגישים רק את אמיתת מציאותו יתברך שאז כבר אין שום רע כלל בעולם, אלא הכל טוב, עיין שם. הקדוש ברוך הוא יאיר עלינו את אור הפורים על כל השנה, ונזכה להיות תמיד שמחים ועליזים על נועם חלקינו שזכינו להתקרב אל הנחל נובע מקור חכמה זי"ע.
|
