מדוע אין היום מוכיחים שנוסעים מעיר לעיר ומטיפים מוסר לאנשים?

שאלה:

מאת אלי:

שלום לכבוד הצדיק.

מדוע אין היום מוכיחים כמו פעם כמו המגידים שהיו נוסעים מעיר לעיר ומכפר לכפר ומטיפים מוסר לאנשים?

תשובה:

בעזה"י יום ג' לסדר טהרה ר"ח ניסן ה'תשע"ד

שלום וברכה אל אלי נרו יאיר

לנכון קבלתי את מכתבך.

רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ח') אשר עיקר התוכחה צריכה להיות כמו תוכחת משה רבינו שהוכיח את ישראל בתוכחה של אהבה, כגון בחטא העגל שהיה כלול מהשלושה עבירות הכי גרועות שהם עבודה זרה, גילוי עריות, ושפיכות דמים, אף על פי כן בשעה שהוכיחן אמרו חכמינו הקדושים (שבת פ"ח.) שאמר "ועדיין חביבותא גבן"; דעו לכם אחרי שחטאתם בחטא נורא כזה, דעו לכם שעדיין הקדוש ברוך הוא אוהב אתכם, שזה הכרוז שהכריז רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ע"ח) אין שום יאוש בעולם! אין דבר כזה להתייאש! הקדוש ברוך הוא אוהב את עם ישראל, ודייקא על ידי זה זוכים להתקרב אל הקדוש ברוך הוא, כי באים תמיד עם בחינת "עשה טוב" – להראות לאדם את הצד החיובי של החיים, וזו היתה דרכו של הבעל שם טוב הקדוש זי"ע – רק לקרב את המון העם ולא לרחק אותם, מה שאין כן דרך המוסר היא "סור מרע" – תמיד לדבר מהרע שיש בך וצריכים להסירו, וזו דרך מסוכנת מאד, ולכן אמר רביז"ל פעם לאחד "עשה טוב הרבה כדי שהרע ממילא יפול", שזה פירוש סור מרע על ידי ועשה טוב.

מה שאין כן אלו המגידים היו נוסעים מעיר לעיר מכפר לכפר, ומטיפים מוסר לבני אדם עם עונשי גיהנום, ועל ידי זה הפילו את האנשים השומעים דיבוריהם בעצבות ובמרירות וביאוש גדול, כי עם ישראל סובלים מה שסובלים מעול הגלות המרה והארוכה הזו כל מיני מיתות משונות ואכזריות רחמנא ליצלן, סובלים עניות ודחקות וכו', ועוברים חיי מצוקה, וכשאחד בא ועוד זורה מלח על פצעים טריים, זה גורם לאריכות הגלות, ולכן הבעל שם טוב הקדוש זי"ע ותלמידיו שנאו מאד את אלו המגידים המקטרגים על הנשמות, וקרא אותם הבעל שם טוב הקדוש זי"ע נחשים הנושכים את העם, והלביש את זה בפסוק (במדבר כ"א ו') "וישלח בהם את הנחשים השרפים" וגו', שהם המגידים ההולכים מעיר לעיר ומכפר לכפר להוכיח את עם ישראל, ועל ידי זה מכניסים יאוש בתוך לבבות עם ישראל.

ורביז"ל אמר עליהם (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן כ"ט) שדיבוריהם של אלו המגידים הם כמו מי שתולה את האדם בין שמים לארץ, בחינת (בכורות ח:) בני לן ביתא באוירא, שמים את האדם בין שמים לארץ – שדיבוריהם מכניסים כפירות ויאוש בין השומעים דיבוריהם, כי לא יוצאת מזה שום תועלת כלל, כי האדם נלקח מארציות, ולרוחניות עדיין לא הגיע, אזי הוא כמו תלוי בין שמים לארץ ואינו משיג שום דבר.

ולכן דייקא הדרך של הבעל שם טוב הקדוש זי"ע ותלמידיו הקדושים זו דרך רק לקרב את בני אדם, לחזקם ולאמצם ולעודדם ולשמחם, שדייקא על ידי זה מקרבים רחוקים אליו יתברך, כי מפיחים בהם רוח חיים חדשה, ומכניסים בהם תקוה גדולה לחיות.

ולכן לא בחינם שדרך המוסר והמגידים כבר נתבטלה, כי עם ישראל עברו על ידי הס"מ ימח שמו גזירות רעות בגשמיות שהרגו ושרפו וחנקו בכל מיני מיתות משונות מיליונים מאחינו בני ישראל, וברוחניות שהעבירו על הדת מיליונים מאחינו בני ישראל, עד שכבר אינם יודעים מה זה שבת, כשרות, טהרת המשפחה, קיום מצוות מעשיות וכו' וכו', ולכן הדרך הכי מוצלחת היא דרך הבעל שם טוב הקדוש זי"ע רק לקרב ולחזק לעודד ולשמח את נשמות ישראל. וביותר הגדיל רביז"ל לחזק ולעודד ולשמח את הנשמות הנפולות, ולקרבם אליו יתברך, ולכן דרך רביז"ל נכנסה עכשיו ביותר בעולם, כי על ידי הלימודים הטובים והנעימים שמחזקים את נפש האדם, על ידי זה חוזרים בתשובה מאהבה, ועוד מקרבים רחוקים היינו אלו שהיו מרוחקים עד עכשיו, וגם הם עוסקים כבר לקרב אחרים, אשריהם ואשרי חלקם, כי לקרב יהודים אליו יתברך ולהוציאם מנוקבא דתהומא רבא אין למעלה מזה.

פעם בא מגיד אל העיר ברדיטשוב לומר דברי תוכחה לאנשי העיר כדרכם של המגידים, ובא לשאול רשות מהמרא דאתרא שהוא הרב הקדוש רבי לוי יצחק מברדיטשוב זי"ע, והתנה עמו הרב תנאי כפול: אל תשבור את נשמות ישראל בדרשה שלך, רק תחזקם! והסכים. ופירסמו שהגיע מגיד וכולם באו לשמוע את דרשתו, וגם הרב הקדוש מברדיטשוב זי"ע בא לשמוע, וכדרך המגידים התחיל להטיף מוסר לעם איך שהם רחוקים לגמרי וכו', ונתן הרב הקדוש דפיקה על השולחן והתחיל לצעוק: "רבונו של עולם! זה שקר זה שקר, עם ישראל הם עם קדוש, המגיד הזה צריך לחתן את בנותיו, והוא צריך לכמה מאות רובלים, ולכן מדבר בגנות ישראל, תן לו מה שחסר לו, ואז יפסיק לקטרג על נשמות ישראל".

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים