מה התכלית בזה העולם?

שאלה:

מאת רני:

שלום.
יש לי שאלה שמנקרת במוחי כבר הרבה זמן: מה התכלית בזה העולם?

תשובה:

בעזה"י יום ג' לסדר טהרה ר"ח ניסן ה'תשע"ד

שלום וברכה אל רני נרו יאיר

לנכון קבלתי את מכתבך.

הקדוש ברוך הוא נמצא ואין בלעדיו נמצא, הכל לכל אלקות גמור הוא, ודומם צומח חי מדבר זה לבוש לגבי האין סוף ברוך הוא, והוא יתברך ברא הכל בצורה כזו שיהיה סתים וגליא, כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ע"ג) הקדוש ברוך הוא סתים וגליא, התורה סתים וגליא, נשמות ישראל סתים וגליא, היינו קשה מאוד להבין את הפנימיות של הבריאה, קשה מאוד להבין את פנימות התורה, וקשה מאוד להבין את נשמות ישראל, כי הכל סתים ונסתר מעיני כל, כי גליא זה נגלה – רואים בריאה שלימה הכלולה מדומם צומח חי מדבר.

התורה מצד אחד היא נגלה -תנ"ך, ששה סדרי משנה, בבלי ירושלמי תוספתא, כל המדרשים, ספרי הזוהר והתיקונים, וספרי קבלה וכו', ספרי הפוסקים הרמב"ם, הרי"ף, והראש וכו', טור, בית יוסף, והב"ח, ושולחן ערוך, וכל נושאי כליו – מצד אחד הכל גלוי, 

ומצד שני צריכים להתייגע מאוד להבין את פנימיות רצונו יתברך.

וכן עם ישראל המובחר שבבריאה שבשבילם נברא כל העולם כולו – מצד אחד רואים שעם ישראל הם אחרים לגמרי מאומות העולם, כמאמרם ז"ל (ביצה ט"ז.)

שלוש סימנים יש באומה זו רחמנים ביישנים וגומלי חסדים, אשר דבר זה אין אצל אומות העולם שהם בטבעם אכזרים ורוצחים בדם קר ויותר גרועים מחיות טרף, כי חיה לא תטרוף אלא כשהיא רעבה, לא כן אומות העולם עשיו וישמעאל שבחרו לא תרצח לא תנאף לא תגנוב. ולכן מהחיצוניות של בר ישראל קשה להבחין במעלתם, ובפרטיות אלו שלא קיבלו חינוך תורני, אבל אם מתחילים לחפש אחר הפנימיות של נשמות ישראל, רואים ומבינים שהם חלק אלוה ממעל ממש, וצריכים לחפש תמיד אחר פנימיות הבריאה, להסתכל בשכל שבכל דבר, כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן א')

שאיש הישראלי צריך תמיד להסתכל על השכל שבכל דבר, היינו על האלוקות המחייה את הדבר הזה.

וכן אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן נ"ב) מכל הדברים צועק כבוד השם יתברך, וצריכים רק להטות אוזן קשבת, ואז ישמע רק את הפנימיות שבבריאה. וכן בלימוד התורה הקדושה – תכלית הלימוד לידע את חכמתו יתברך, כי התורה היא היא חכמתו יתברך, וכן רצונו יתברך, ולכן קודם צריכים לברר לעצמו את ההלכה לדעת איך להתנהג בזה העולם, שזה הרצונות שלו, שהוא יתברך רוצה שנתנהג כך על פי התורה הקדושה, ועל ידה נהיה כלים להמשיך בנו את אלקותו יתברך, כי יש רמ"ח אברים באדם כנגד רמ"ח מצות עשה, ובקיום מצוות עשה על ידי זה הוא ממשיך על עצמו אורו יתברך, וכן יש באדם שס"ה גידים כנגד שס"ה לא תעשה, וככל שאדם נזהר לא לעבור על רצונו יתברך, כמו כן נמשך בו אור וזיו וחיות ודביקות באין סוף ברוך הוא, וכן עצם הלימוד שאדם לומד בתורה הקדושה שהיא חכמתו יתברך, זה ענין גדול מאוד, כמו שאמר רביז"ל (ספר המדות אות לימוד סימן י') כל ידיעה במשפטי התורה הן מצוות שבין אדם לחבירו הן מצוות שבין אדם לקונו, הידיעה הזאת בעצמה היא הצלחת הנפש.

ולכן ציווה רביז"ל להיות ולעבור ולטייל בכל חלקי התורה הקדושה (עיין שיחות הר"ן סימן כ"ח וסימן ע"ו), וכן צריכים לחפש אחר הטוב שיש בכל בר ישראל, כי בכל יהודי מונח טוב הגנוז והסתום, כי נשמות ישראל הם חלק אלוק ממעל ממש, אלא הגוף מכסה אותם, וכן אומות העולם שאנו מפוזרים ביניהם שולטים עלינו, כמו שכתוב (תהלים ק"ו) "ויתערבו בגויים וילמדו ממעשיהם", ולכן צריכים לחפש תמיד אחר הפנימיות של כל בר ישראל, ולזכות למצוא את הטוב שבו, שזה חלק האלוק המחייה אותו, והוא עוד חלק ממנו ממש, וזו התכלית והשלימות להיות דבוק בו יתברך, ולידע שאנחנו נמצאים בזה העולם רק לזמן קצר, והעולם הזה הוא רק מעבר – הנה הנשמה יורדת ומלבישה עצמה בגוף עכור וכו', ועוברת את זה העולם ועליה לחפש תמיד רק אחריו יתברך, ויהפוך את גופו הגשמי לרוחני, כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן כ"ב) שצריכים לעשות מגשמיות גופו רוחניות, היינו להודיע גם לבשר הגוף מה שהנשמה רואה ומשיגה, כמו שכתוב (איוב י"ט כ"ו) "ומבשרי אחזה אלוק", גם מבשר הגוף צריכים לראות אלוקות, וכן כתיב (ישעיה נ"ח ז') "ומבשרך לא תתעלם", שאסור להעלים את ההשגות שנשמתו משיגה, אלא להראות גם לגופו הגשמי.

והנה, גם הצדיקים זכו כבר כל אחד להשיג מה שהשיג, כל אחד כפי מדריגתו, עד שנכלל לגמרי באין סוף ברוך הוא, כי אי אפשר בשום פנים ואופן להכיר את האדם מהפנימיות שלו, כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן קט"ז) שמבחוץ הצדיק נראה ככל אדם, אבל העיקר זה הפנימיות וכו', ודבר זה אף אחד לא יכול להשיג מה גנוז בתוך הצדיק שמוכן למסור את נפשו דמו וחלבו בכל עת ורגע אליו יתברך, ולכן הזהירנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ח') שצריכים לחפש ולבקש אחר רוח הקודש השורה בצדיק, וזו לא עבודה קלה, כי בדרך כלל הצדיקים מסתירים עצמם מהעולם, ואינם בולטים כלל, וככל שהצדיק יותר גדול הוא מעלים ומסתיר עצמו יותר ויותר מעיני הבריות, עד שמתנהגים כפשוטי עם ממש, מדברים עם כולם, מחייכם לכולם וכו', ומתערבים בין כולם וכו', עד שנדמה לאדם שהוא כאחד מהם וכו', אבל באמת אין תכלית לגדולתם כי הם נכללים לגמרי באין סוף ברוך הוא בביטול כל הרגשותיהם, והם מוכנים למסור נפשם בכל רגע אליו יתברך, שאת זה אי אפשר לאדם פשוט להבין, כי מה כשמדברים עמו מיום המיתה הוא מתחיל לרעוד ולפחד וכו', ומכל שכן איך יבין אחד שבפועל ממש מוסר נפשו וגופו אליו יתברך בכל רגע וכו', ולכן לא בחינם שאין לנו השגה כלל בצדיק, כי הנה הוא למטה משחק עמנו וכו', והנה הוא חוזר ומדבק עצמו בו יתברך, ומי יודע דבר זה? ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ז' וסימן ס"ח) שהצדיק הוא למעלה ולמטה, הנה הוא דבוק בו יתברך, והנה הוא יורד למטה לעסוק עם אנשים קטנים ופחותים וכו' וכו', ולכן קשה מאוד להשיג את הצדיק כי הוא סתים וגליא.

וזו התכלית בזה העולם כל זמן שנמצא כאן למטה מלובש בלבוש גשמי וחומרי, כל זמן שהוא בגלות ואינו רואה שום דבר וכו', אלא נדמה שאומות העולם הם שולטים עלינו וכו', הקליפות והסטרא אחרא שמלובשים ברשעים ארורים שולטים עלינו וכו', עליו לחפש ולבקש אחר האלוקות שמסתתרת שם, כי אין בלעדיו יתברך כלל.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים