האם לקיים את דרישותיה של גרושתי כדי שנחזור להיות ביחד?

שאלה:

מאת יוסף:
למורנו ורבינו מוהרא"ש, שלום רב ורפואה שלמה, ויהי רצון שתזכה להאריך ימים ושנים בבריאות איתנה עד לביאת משיח צדקנו.
עשיתי כעצתך ופניתי לאשתי בבקשה לשלום בית, אך יש לה כמה דרישות: א. שאפסיק ללבוש טלית קטן, ב. שאפסיק להתפלל שלוש תפילות ביום ואסתפק רק בהנחת תפילין, ג. שאלך לשיעור תורה רק פעם בשבוע במידה והערב פנוי.
מכיוון שאני בתוך שנת האבל על אבי עליו השלום הצלחתי לשכנע אותה שתסכים לי ללבוש טלית קטן לכל הפחות בשבת ולהמשיך להשתתף בשיעור התורה השבועי שלי, אך היא מסכימה שאעשה זאת רק עד סוף שנת האבל. בנוסף, היא מוכנה לשמור טהרת המשפחה ושבת.
האם עליי להסכים לדרישות שלה כדי לשמור על השלום בית?

תשובה:

בעזה"י יום ה' לסדר טהרה ג' ניסן ה'תשע"ד

שלום וברכה אל יוסף נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

אני מאוד מאוד שמח לשמוע שאשתך מסכימה לחזור אליך וכו', אבל אתה כותב שהיא עושה איתך תנאים בענייני יהדות וכו', מה אומר לך, רביז"ל הקפיד על אחד מאוד מאוד שאמר שנחלש מחמת שהיה במקווה כדי לטבול בערב יום הכיפורים, ענה ואמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן רצ"ח) למה אתם תולים הכבדת החולאת במצוות? טוב וראוי יותר שתתלו בעבירות שלכם.

 תאמין לי שאשתך לא כל כך רעה כמו שחשבת, אתה היית אלים פיזית ונפשית, אלים מילולית, השפלת אותה ולא כיבדת אותה כלל, ולכן ברחה לך עד שהתגרשתם, ובוודאי עכשיו היא עושה איתך תנאים בענין קיום מצוות תפילין, ובענין הלבשת ציצית, ובענין ללכת להתפלל את השלוש תפילות וכו' וכו', היא רוצה לנסות אותך וזה הכל, ואני בטוח שאם תתחיל להיות בן אדם ותכבד ותייקר מאוד מאוד את אשתך, אשר רביז"ל הזהירנו על דבר זה יותר מהכל, ואמר (שיחות הר"ן סימן רס"ד) שצריכים לכבד ולייקר את אשתו, כי אמר הלא הנשים הם סובלות צער ויסורים גדולים מאוד מאוד מילדיהם, צער העיבור והלידה והגידול, כאשר ידוע לכל עוצם מכאובם וצערם ויסוריהם בכמה אופנים הקשים וכבדים מאוד מאוד וכו' וכו', על כן ראוי לרחם עליהם ולייקרם, ולכבדם. וכן אמרו חכמינו הקדושים (בבא מציעא נ"ט.) 'אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו' [תכבדו ותייקרו את נשותיכם כדי שתהיו עשירים], וכן אמרו (יבמות ס"ג.) 'דיינו שמגדלות את בנינו ומצלת אותנו מן החטא', ולכן צריכים לכבד ולייקר אותם מאוד מאוד; ועל כן אם תקיים את כל זה, היא לא תקפיד עליך שאתה מניח תפילין בכל יום, עד שאמרו חכמינו הקדושים (מנחות מ"ד.) כל המניח תפילין מאריך ימים, ומכל שכן שלא תעכב אותך להתפלל את השלוש תפלות במנין, כי הרי אתה צריך להגיד קדיש על אביך וכו' וכו'.

היא רק רוצה לראות שאתה משתנה מהקצה אל הקצה, ונעשה בן אדם, וידוע שרביז"ל מאוד מאוד הקפיד לא להיות קיצוני, ואמר (שיחות הר"ן סימן נ"א) הפקירות אין צריכים כלל, היינו להפקיר את כל עניני העולם הזה וכו' וכו', אדרבה, אדם צריך לכבד ולייקר את אשתו בכל מה שהיא צריכה, ואת זה לא לימדו אותך, ולכן באת למה שבאת וכו' וכו', ולכן אם אתה רוצה לקבל את אשתך חזרה, תבטיח לה שאתה תשתנה לגמרי, כי אחרת מר יהיה לך כל ימי חייך.

חכמינו הקדושים אמרו (בבא מציעא נ"ט) לעולם יהא אדם זהיר באונאת אשתו, שמתוך שדמעתה מצויה אונאתה קרובה, ולכן צריך כל בעל לשמור מאוד מאוד לא לצער את אשתו, ומכל שכן לא לתת לה לבכות וכו' וכו', כי זו אכזריות מאוד גדולה, ואוי לו ואוי לנפשו של אדם ששופך את דם אשתו על ידי שמשפילה ולא נותן לה את הכבוד הראוי לה וכו' וכו'.

מובא (ספר מנורת המאור נר ג' כלל ו' חלק ד' פרק א') אם האשה נוהגת כראוי, מצוה על בעלה לכבדה ולשמחה, ושלא יכניענה יותר מדאי, וזהו טוב לו. גם יזהר שלא יונה אותה באונאות שלא כדין או באונאת דברים (דברי צער) ויהא זהיר בתבואה בתוך ביתו כדי שלא יבואו למריבה על זה, ואם יתנהג עמה כראוי, יהיה שלום ביניהם, והשכינה תגן בעדם, ואם יאהבנה כגופו מקיים את התורה, כמו שכתוב (בראשית ב' כ"ד) "והיו לבשר אחד" שהיא צלע מצלעותיו, ודרכו לחזר אחריה ולפייסה בכל דבר, כמו שאמרו במסכת נדה (לא:) שאלו תלמידיו את רבי דוסתאי בר ינאי מפני מה איש מחזר על  האשה ואין האשה מחזרת על האיש? אמר להם משל לאדם שאבדה לו אבדה, מי מחזר על מי? בעל אבדה (שנאבדה הצלע מהאיש) מחזר על אבדתו. מפני מה איש מקבל פיוס ואין אשה מקבלת פיוס? זה ממקום שנברא (אדמה רכה סופגת) וזו ממקום שנבראת (עצם קשה של הצלע שאינה סופגת).

הקדוש ברוך הוא יעזור שתזכה לציית אותי, ואז הכל יתהפך לטובה.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים