רבינו אמר שמי שיבוא אליו בראש השנה, חנוכה ושבועות ינצל מעולם התוהו. האם זה עדיין תקף?

שאלה:

מאת רז:
שלום לכבוד הצדיק מוהרא"ש.
אני מאחל לכבודו אורך ימים ושנים, המון בריאות ונחת, ושימשיך להשקות אותנו ממי הנחל נובע מקור חכמה.
קראתי שרבינו אמר שמי שיבוא אליו על שבת חנוכה, ראש השנה ושבועות ינצל מעולם התוהו, אך כשדיברתי עם חבר שלי הוא אמר לי בשמכם שזה היה שייך רק בחיי רבינו וכיום זה לא שייך. האם זה נכון?
יש לציין שאני רווק וחסכתי כסף בצד, כך שיש לי אפשרות לנסוע לציון של רבינו בשלושת הזמנים האלו.

תשובה:

בעזה"י יום ה' לסדר אחרי י' ניסן ה'תשע"ד

שלום וברכה אל רז נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

 בחיים חיותו של רביז"ל בעולם הזה הקפיד על אנשי שלומינו לבוא אליו בשלושת הזמנים שבת חנוכה, שבועות, וראש השנה, וכך נהגו אנשי שלומינו, אבל לפני הסתלקותו לעילא ולעילא הוא דחק מאד מאד שכל אחד מאנשי שלומינו שמאמין בו, שיבוא אליו על ראש השנה, וההקפדה היתה העיקר על ראש השנה, שבפירוש אמר (חיי מוהר"ן סימן ת"ג) הראש השנה שלי עולה על הכל, והיה פלא אצלי מאחר שהמקורבים שלי מאמינים לי ולמה לא יזהרו כל האנשים המקורבים אלי שיהיו כולם על ראש השנה איש לא יעדר, כי כל ענין שלי הוא רק ראש השנה, והזהיר לעשות כרוז שכל מי שסר אל משמעתו ומקורב אליו יהיה על ראש השנה אצלו לא יחסר איש ומי שזוכה להיות על ראש השנה ראוי לו לשמוח מאד מאד, כמו שכתוב (נחמיה ח') "אכלו מעדנים ושתו ממתקים כי חדות הוי"ה הוא מעוזכם" וזה נאמר על ראש השנה, ואמר (חיי מוהר"ן סימן ת"ה) הראש השנה שלי הוא חידוש גדול, והשם יתברך יודע שאין הדבר הזה בירושה מאבותי, רק השם יתברך נתן לי זאת במתנה, שאני יודע מהו ראש השנה, לא מבעיא אתם כולכם, בוודאי תלויין בראש השנה שלי, אלא אפילו כל העולם כולו תלוי בראש השנה שלי; ואמר רביז"ל לענין ראש השנה שלו (חיי מוהר"ן סימן ת"ו) שיכולין אז אנשים לקבל תיקונים מה שבכל השנה לא היה באפשר שיהיה להם תיקון בשום אופן, אף על פי כן בראש השנה יכולין אפילו הם לקבל תיקון. אף על פי שבכל השנה אפילו הוא בעצמו ז"ל לא היה יכול לתקנם, אבל בראש השנה גם הם יכולים לקבל תיקונים. כי אמר שהוא עושה בראש השנה ענינים ותיקונים מה שבכל השנה גם הוא אינו יכול לעשות.

 וידוע אצלינו הסיפור שהרב הקדוש רבי אהרן הרב מברסלב זי"ע, לא היה יכול להיות אצלו בראש השנה האחרונה תקע"א וכו', (עיין חיי מוהר"ן סימן ת"ו) ענה רביז"ל ואמר אז בקול חזק מעומק הלב, מה אומר לכם אין דבר גדול מזה, היינו מלהיות אצלו על ראש השנה. ואמר בזו הלשון בקול זיע סגיא "ווי אזוי זאל איך אייך זאגין, קיין גרעסערס דער פון איז ניט פאר האנין. איי אנדערע גוטע יודין זאגין ניט אזוי, איז נאך אקשיא" [מה אמר לכם אין דבר גדול מזה, ואם צדיקים אחרים אינם אומרים כך אז עוד קשיא] (כלומר הלא בלא זה כבר מקשין עליו קושיות הרבה, ויהיה קשה עוד קושיא זאת גם כן מה שהקפיד כל כך להיות אצלו על ראש השנה דייקא).

וכתב מוהרנ"ת ז"ל (שם) ומכלל דבריו הקדושים שדיבר אז עמנו למדנו כמה דברים. למדנו עוד הפעם עוצם גודל החיוב להיות אצלו על ראש השנה. כי אף על פי שידענו זאת מכבר, אף על פי כן מריבוי דבריו הקדושים אז בזה, ומתנועותיו הנוראות אז, הבינו עוצם החיוב יותר ויותר, שאי אפשר לבאר זאת בכתב.

וגם אז למדנו שרצונו חזק להיות אצלו באומן על ראש השנה תמיד לאחר הסתלקותו, ושאין דבר גדול מזה.

וגם למדנו כמה צריכין לחזק לשבור המניעות מדבר שבקדושה, בפרט המניעות מלהיות על ראש השנה שצריכים לשברם ביותר ולהיות דייקא על ראש השנה, עד שאפילו אם הוא ז"ל בעצמו מצוה ומסכים לבלי להיות אצלו על ראש השנה, חלילה להסתכל על זה, וצריכין להזהר מאד לבלי לשאול אותו שום שאלה על זה, כי הוא ישיב בודאי לבלי להיות אצלו, ואף על פי כן בנקודת האמת לאמיתו צריכין להיות דייקא [וכן הוא נוהג לדורות].

וענין זה נוגע למה שאמרו חכמינו הקדושים (מכות י:) 'בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו' כמו שפירש רש"י. והוא מדברי חכמינו הקדושים על פסוק (במדבר כ"ב) "לך עם האנשים", וכן בשלוח מרגלים שהוכרח משה רבינו בעצמו לשלחם, אף על פי שבאמת רצונו לא היה כלל בזה. וענין זה ראינו מרביז"ל כמה פעמים, בפרט בענין ראש השנה שהיו אנשים שהיו להם מניעות מלהיות אצלו על ראש השנה, ושאלו אותו בעצמו והשיב להם שלא יהיו על ראש השנה. והתחילו להתעקש, הלא שמענו מכם גודל האזהרה להיות אצלכם על ראש השנה, ועשה עצמו כמקפיד עליהם וגער בהם שלא ידברו יותר, וכן עשו ולא באו על ראש השנה. ואף על פי כן אנחנו זכינו להיות רגילים לעמוד לפניו. ושמענו והבנו ברמז ובפירוש שפנימיות רצונו אינו נוחה בזה כלל, רק הוא מוכרח לומר להם כך מחמת ששואלים אותו על זה. ויש בזה הרבה לספר, [כמובא (שיחות הר"ן רי"ד) כשאדם שואל לצדיק אם לעשות דבר שיש בו מסירות נפש בשביל השם יתברך, הוא ראוי לו להשיב ולצוות עליו שלא לעשות. ואף על פי כן השואל אין צריך לקיים דבריו, ואמר אז רביז"ל כל מה שהצדיק מצוה לעשות צריך לקיים, רק כשמצווה שלא ליסע על ראש השנה אצלו, זה אין צריך לקיים וכו', עיין שם].

מכל זה אנחנו רואים שעיקר ההקפדה היה אצל רביז"ל שנבוא אליו גם אחר ההסתלקות שלו בראש השנה לאומן, אפילו שזה מגיע לנו במסירות נפש עלינו לקיים את דבריו ז"ל בתמימות ובפשיטות גמור.

ובענין שאתה כותב שאתה עדיין רווק, ידוע שרביז"ל הקפיד מאד מאד להתחתן מה שיותר מהר ובגיל צעיר, ולא היה יכול לסבול רווק, וידוע מה שאמרו חכמינו הקדושים (קידושין כ"ט:) משתבח ליה רב חסדא לרב הונא בדרב המנונא דאדם גדול הוא אמר ליה כשיבא לידך הביאהו לידי כי אתא חזייה דלא פריס סודרא אמר ליה מאי טעמא לא פריסת סודרא אמר ליה דלא נסיבנא אהדרינהו לאפיה מיניה אמר ליה חזי דלא חזית להו לאפי עד דנסבת רב הונא לטעמיה דאמר בן עשרים שנה ולא נשא אשה כל ימיו בעבירה בעבירה סלקא דעתך אלא אימא כל ימיו בהרהור עבירה, אמר רבא וכן תנא דבי רבי ישמעאל עד עשרים שנה יושב הקדוש ברוך הוא ומצפה לאדם מתי ישא אשה כיון שהגיע כ' ולא נשא אומר תיפח עצמותיו.

ולכן אתה צריך לדאוג עכשיו יותר מהכל להתחתן ולא להיות בררן, כמו שאמרו חכמינו הקדושים (יבמות סג.) נחית דרגא נסיב איתתא, אתה צריך לרדת מדריגה ואז תמצא את הזיווג שלך, כי בדרך כלל בחור הוא גאוותן וכו', ולא מתאים לו לקחת את זו או את זו וכו', אני הכי חכם והכי יפה וכו', אקח את זו? או אני הכי חכם והכי יפה והכי מושכל וכו', אקח את זו? והוא מסתובב ומחפש את הבת זוג שלו כפי הדמיון שנכנס בו כאילו מי יודע מה הוא? והוא רוצה שיבוא אליו זיווג כזה שעדיין לא נברא וכו', ועל ידי זה מחפש וכו', ומסתובב ויוצא לפגישות פן ואולי אמצא את בחירת לבבי שתבוא אלי על סוס לבן עם שקים מלאים כסף וכו', ובשביל זה הבחור מחכה עד שיוולד זיווג כזה, ובין כך הוא לא קולט שהזמן לא מחכה, כמאמר החכם "הזהר מן הזמן כי הוא אויב רע מאד", עד שתופס את עצמו רואה שהוא כבר בגיל שלושים, מה עושים עכשיו? על זה באים חכמינו הקדושים ונותנים לנו עצה (יבמות סג.) נחית דרגא נסיב איתתא, תרד מדריגה ואל תחזיק מעצמך כל כך גדול וכו', ואז תמצא בקלות בת זוג מה שיתאים לך.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך חג כשר ושמח