מאז שגיליתי שאחת מקרובות משפחתי נמשכת לבנות, אני מנסה לנתק איתה את הקשר ללא הצלחה

מאת ליאת:
שלום וברכות רבות לרב היקר שליט"א.
אני רווקה בת עשרים ותשע וחוזרת בתשובה ברוך השם. יש לי קרובת משפחה שגרה לידינו שלצערי לא נמשכת לבנים, אם הרב מבין כוונתי, והנושא הזה כל כך מביך אותי. היא בודדה מאוד ומבקשת את הקשר איתי כי נחמד לה לדבר איתי, וגם כי שתינו כביכול רווקות וזה אכן מכנה משותף. בהתחלה לפני שידעתי מזה, דיברתי איתה על תשובה ואמונה וכו', אך כשהיא גילתה לי את זה אמרתי לה את דעתי, ורק אמרתי לה שאם בכל זאת היא רוצה לבוא איתי לשיעורי תורה – שתאמר.
למרות שהסברתי לה שקשה לי להיות איתה בקשר, לפעמים היא שולחת לי הודעות בטלפון כאילו הכול רגיל, או שהיא באה במפתיע לבקר אצל משפחתי כאילו כלום לא קרה, ואז אין לי ברירה… בני המשפחה לא מבינים למה אני לא בקשר יותר קרוב איתה, וחושבים שאני מרחיקה אותה כי היא 'חילונית', אך זה לא נכון, ואני במצוקה מזה. מה עושים?

תשובה:

שלום רב אל ליאת תחי'

לנכון קבלתי את מכתבך.

אשריך ואשרי חלקך שאת זוכה לחזור בתשובה שלימה, אבל אני מוכרח להגיד לך שהדבר הראשון הוא להתחתן, כי כנגד זה שבחורה היתה עם אחרים וכו' וכו', עכשיו כשהיא חוזרת בתשובה היא צריכה להתחתן, כי זה עיקר השלימות – לבנות בית נאמן בישראל ולהתחתן לשם שמים, ותהילה לאל לא חסר בנים להתחתן, רק שצריכים מאד מאד לשמור לא להיות בררנית, והעיקר להסתכל על המדות הטובות שיש לבחור – שלא יהיה קמצן, שלא יהיה כעסן, שיהיה תמיד שמח וטוב לב, ואלו השלושה דברים שבחורה צריכה לחפש בבחור, ואז יזכו לבנות בית נאמן בישראל, ואני מאד מקווה להקדוש ברוך הוא שתמצאי בחור כזה ותתחתני לשם שמים, ותבני בית משלך.

 בענין החברה וכו' וכו', אני מוכרח להגיד לך שזו פשוט מחלה נפשית וכו', וצריכים לשמור מחברה כזו שרוצה את הקירבה הגופנית וכו', כי לצערינו הרב זו מחלה שנובעת ממעוקה נפשית וכו' שעברה טראומה בחייה וכו', או שהיא מפחדת מגברים וכו', על כל פנים זו מחלה מאד קשה שצריכים לשמור מזה, כי אוי ואבוי למי שנופל בזה, ולכן את צריכה לשמור מאד מאד ולא להסתכל על אף אחד, והקדוש ברוך הוא יעזור שתזכי להתחתן מה שיותר מהר.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים