מאת ניקול: בעלי מתעלל בי נפשית – הוא יורד עליי כל הזמן ומשפיל אותי לפני הילדים. אני לא יכולה לסבול את המצב יותר. האם יש פתרון אחר חוץ מגירושין?
תשובה:
בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר קדושים כ"ה ניסן ה'תשע"ד
שלום רב אל ניקול תחי'
לנכון קבלתי את מכתבך.
את צריכה לדבר עם בעלך חד משמעית שאת לא יכולה שהוא יתעלל בך נפשית, כי אין לך כוחות הנפש לזה, וכן זה הורס את הילדים ומכניס בהם פחדים, כי כשהבעל מתעלל באשתו אזי הילדים גדלים בעלי מומין בנפשם, ולכן את צריכה להיות פתוחה עם בעלך ולהסביר לו את כל זה.
אני נגד גירושין, כי כל כך חבל שזוגות צעירים הולכים להתגרש, מה אומר לך, כל כך כואב לשמוע שזוגות רבים ביניהם, מתווכחים יומם ולילה וממררים לעצמם את חייהם, וכל אחד יש לו את הסיפור שלו וכו', ואף אחד לא שם לב שאנחנו כמו דגים בים, וכמו שאמר החכם מכל אדם (קהלת ט') "כי גם לא ידע האדם את עתו כדגים שנאחזים במצודה רעה וכצפרים האחוזות בפח כהם יוקשים בני האדם לעת רעה כשתפול עליהם פתאום", וחכמינו הקדושים דרשו על זה (סנהדרין פ"א:) מאי דכתיב (קהלת ט') "כי גם לא ידע האדם את עתו כדגים שנאחזים במצודה רעה"? מאי מצודה רעה? אמר ריש לקיש: חכה. ופירש רש"י: שהוא רע וחלש וקטן ואוחז בו דגים גדולים פתאום ואינו רואה, ואינו דומה לנאחז ברשתות על ידי מארב ותחבולות; היינו אדם נמצא בתוך הים הסוער שבעולם הזה, וכמו דגים שנמצאים בתוך הים ובכל עת באים דייגים ומורידים רשתות לתוך המים ומוציאים משם דגים, כך הוא בעולם הזה – בכל פעם פתאום מוציאים כמה בני אדם מזה העולם וכו', ואף אחד לא לומד מוסר השכל מזה, שזה יכול לקרות גם לו יום אחד וכו', תמיד נדמה שרק לזולת זה קורה, אבל לי זה אף פעם לא יקרה וכו', ולכן מחמת קטנות הדעת והמוחין האלו האיש ואשתו רבים ביניהם, ולא מסתדרים יחד עד שמתגרשים, ורחמנות גדולה על הילדים שהם נשארים יתומים חיים וכו', והם צריכים לסבול כל החיים, כי אם ההורים מתגרשים זה נשאר צלקת על הילדים למשך כל ימי חייהם.
ולכן לדעתי תדברי פתוח עם בעלך שאת לא יכולה להמשיך ככה שהוא יתעלל בך נפשית, ואני מאד מקווה להקדוש ברוך הוא שעל ידי ההידברות הכל ישתנה לטובה.