מה הדרך הנכונה לשאת בעול צרכי הציבור אך לא להיפגע מזה באופן אישי?

מאת יהודה:
שלום וברכה לצדיק הגדול מיבנאל.
אני עוסק בצרכי ציבור כבר כמה שנים, וכתוצאה מהעבודה אני סובל מהרבה לחצים ופחדים. מה הדרך הנכונה לשאת בעול צרכי הציבור אך לא להיפגע מזה באופן אישי?

תשובה:

שלום וברכה אל יהודה נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

אני לא יודע למה אתה צריך לחיות בפחדים וכו' ולבלבל את עצמך בכל פעם בבלבולי חינם וכו', סוף כל סוף אתה עוסק בצרכי הרבים, וחכמינו הקדושים אמרו (ירושלמי ברכות פרק ה' הלכה א') העוסק בצרכי ציבור כעוסק בתורה, ולכן שלא תהיה לך שום חלישות הדעת שאתה משמש את הציבור, אדרבה, אצלו יתברך זה חשוב כאילו למדו תורה, ואף שזה בא בעמל גדול, כבר אמר התנא (אבות פרק ב') וכל עמלים עם הציבור יהיו עמלים עמהם לשם שמים.

ולכן צא מהפחדים היתרים שנכנסו בך, והקדוש ברוך הוא יוליך אותך על דרך האמת, ותתחזק עם כל הכוחות לא לפחד משום דבר, ועיקר הצלחת האדם הוא כשמכניס את עצמו בתוך האמונה וההשגחה פרטית, לידע ולהודיע ולהוודע שדבר גדול ודבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, ואז כשאדם מכניס בדעתו ידיעות אלו וחי עם זה, אזי מתבטלים ממנו כל הפחדים היתרים.

וכתב מוהרנ"ת ז"ל (לקוטי הלכות כלי היין הלכה א' אות א') מי שליבו שלם עם השם יתברך ואמונתו חזקה ומאמין שהכל ברצונו יתברך, אזי הוא בשמחה תמיד ואין לו שום דאגה ופחד כלל משום דבר שבעולם, כמו שכתוב (משלי ג') "אל תירא מפחד פתאום ומשואת רשעים כי תבוא: כי הוי"ה יהיה בכסלך ושמר רגלך מלכד", כי מאחר שהכל רק ברצונו יתברך, אם כן אין לו להתיירא משום דבר, כי מי יוכל לעשות לו דבר גדול או דבר קטן בלי רצונו יתברך, כמו שכתוב (תהלים קי"ח ו') "הוי"ה לי לא אירא מה יעשה לי אדם", ועל כן הוא שמח תמיד. ואפילו אם לפעמים באין עליו איזה יסורים חס ושלום מבעל בחירה וכו', אף על פי כן מאחר שיודע שהכל ברצונו יתברך לבד, הוא יכול לשמח את עצמו תמיד, כי בוודאי כוונת השם יתברך, שמביא עליו היסורין, הוא בודאי רק לטובה, אם להזכירו שישוב בתשובה, אם למרק עוונותיו, ואם כן כל היסורים חס ושלום, הם טובות גדולות, ועל כן הוא יכול לשמח את עצמו תמיד, כי יודע שהשם יתברך מלא רחמים, וכוונתו יתברך בודאי לטובה, (תהילים ק"ג ט') "לא לנצח יריב ולא לעולם יטור", ובודאי ישוב השם וירחמהו וייטיב אחריתו, והיסורים יתהפכו לו לטובה גדולה לעולמי עד ולנצח נצחים, ועל כן הוא בשמחה תמיד.

אבל מי שנוטה חס ושלום מאמונה הקדושה, וטועה חס ושלום בכפירות של חכמי הטבע, וסובר שיש טבע מקרה ומזל חס ושלום, אזי אין לו שום חיים כלל, כי כל ימיו כעס ומכאובות, (איוב ט"ו) "כל ימי רשע הוא מתחולל ומספר שנים נצפנו לעריץ: קול פחדים באזניו בשלום שודד יבואנו", כי תמיד מתיירא פן יבוא עליו שבר פתאום, וכשבא עליו איזה צרה ויסורין, אין לו למי לפנות להיוושע, ועל כן הוא מלא צער ויסורין ופחדים ועצבות תמיד, ואין לו שום חיים כלל, אבל מי שיש לו אמונה שלימה ברצון, היינו שיודע שהכל רק ברצונו יתברך, אזי זוכה לשמחה גדולה, וכל היראות והפחדים שיש לו מאיזה דבר שבעולם, כולם נתהפכין לשמחה גדולה, כי על ידי זה הוא חוזר להשם יתברך ויודע שהכל לטובה, כמאמרם ז"ל (מנחות נ"ג:) מה זית אינו מוציא שמנו אלא על ידי כתית, אף ישראל אין חוזרין למוטב אלא על ידי יסורין; ואמרו (בראשית רבה פרשה ט' סימן ח') טוב מאד – זו מדת יסורין, שעל ידיה הבריות באות לחיי העולם הבא.

ולכן ראה לחזק את עצמך ביתר שאת וביתר עוז בכל מה שעובר עליך, ושום דבר שלא יוכל לשבור אותך, רק תחזיק מעמד ותרגיל את עצמך לדבר אל הקדוש ברוך הוא בתמימות ופשיטות, ותברח אליו יתברך, ותראה את הנסים נגלים שיעשה עמך הקדוש ברוך הוא. ואמרו חכמינו הקדושים (שוחר טוב תהלים צ"ד) חביבין יסורין, שכשם שהקרבנות מרצין כך הייסורין מרצין, בקרבנות הוא אומר (ויקרא א' ד') "ונרצה לו לכפר עליו", ובייסורין הוא אומר (שם כ"ו מ"א) "אז ירצו את עונם", ולא עוד אלא שייסורין חביבין מן הקרבנות, שהקרבן בממון והייסורין בגוף; ולכן חזק ואמץ מאד ותעשה כל מיני פעולות שבעולם רק להיות בשמחה, כי כל רגע ודקה ושניה שאתה בשמחה, אתה מקיים מצות עשה של יחוד הבורא יתברך שמו, כי כל שמחתך זה רק "שלא עשני גוי", ושמחה זו עולה על כל השמחות, ולכן אסור לך להימשך אחר הצער והיסורין, אלא תשתדל למצוא רק את הטוב בעצמך, ואז הכל יתהפך לטובה.

אני מאד מקווה להקדוש ברוך הוא שתבשר לי תמיד בשורות משמחות.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים