נמאס לי לחיות בעצבות, אבל אני לא מצליחה להשתחרר מזה. מה העצה?
מאז שאני זוכרת את עצמי אני מעבירה את חיי מתוך עצבות. היום אני כבר נשואה ויש לי שני ילדים, אך עדיין מצב רוחי לא טוב ורוב הזמן אני בדיכאון. נמאס לי לחיות ככה ואני מרגישה בתוך כלא של עצמי, וכמה שאני מנסה להשתנות ולצאת מעצמי, אני לא מצליחה. מה העצה של כבודו עבורי?
מאת מלכה: מאז שאני זוכרת את עצמי אני מעבירה את חיי מתוך עצבות. היום אני כבר נשואה ויש לי שני ילדים, אך עדיין מצב רוחי לא טוב ורוב הזמן אני בדיכאון.
נמאס לי לחיות ככה ואני מרגישה בתוך כלא של עצמי, וכמה שאני מנסה להשתנות ולצאת מעצמי, אני לא מצליחה. מה העצה של כבודו עבורי?
תשובה:
בעזה"י יום ב' לסדר אמור כ"ח ניסן ה'תשע"ד
שלום רב אל מלכה תחי'
לנכון קבלתי את מכתבך.
לדעתי כל מה שחסר לך זה רק שמחת החיים, שנובעת מאמונה ברורה ומזוככת בו יתברך, ולכן תעשי כל מה שביכולתך רק להיות בשמחה עצומה כי בפירוש גילה לנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ד) שגם חכמי הרופאים אמרו שכל הצרות והיסורים שעוברים על בני אדם זה רק מחמת חסרון השמחה, ולכן אני מאד מבקש אותך שתתחזקי מאד להיות בשמחה, ותכריחי את עצמך להיות רק בשמחה, כי השמחה היא רפואה בין בגשמי ובין ברוחני, וכשאשה שמחה ועליזה, מתרחבת דעתה ויכולה להחדיר בעצמה אמונה פשוטה בו יתברך, והרגע שהיא חזקה באמונה שאין בלעדיו יתברך כלל והכל לכל אלקות גמור הוא, על ידי זה נפתח פיה לדבר אל הקדוש ברוך הוא כאשר ידבר איש אל רעהו, אשר זה התענוג הכי גדול, וטועמת טעם עולם הבא בעולם הזה, וכמו שכתוב (ויקרא כ"ו י"ב) "והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלקים ואתם תהיו לי לעם", ופירש רש"י: "אטייל עמכם בגן עדן כאחד מכם ולא תהיו מזדעזעים ממני" וכו'.
איזה תענוג זה שאשה מרגישה שמלא כל הארץ כבודו והוא נמצא ואין בלעדיו נמצא, והיא יכולה לדבר עמו יתברך פנים אל פנים, ואל מדריגה זו רביז"ל רוצה להביא אותנו, ולזה זוכים על ידי תוקף השמחה, ולכן תמסרי את נפשך להיות בשמחה וזה ירחיב לך את הדעת, ותוכלי לדבר אל הקדוש ברוך הוא ולבקש ממנו יתברך על מדת השמחה, כי שמחה זה עצם עצמיות אלקותו יתברך, וכשבר ישראל שש ושמח, על ידי זה הוא נדבק באין סוף ברוך הוא, כי אצלו יתברך נאמר (דברי הימים א' ט"ז) "עוז וחדוה במקומו", ולהגיע לשמחה זה הדבר הכי קשה, ועל זה צריכים הרבה לבקש את הקדוש ברוך הוא שיזכה להיות בשמחה, ולכן תהיי רגילה לומר את התפלה הזו בכל פעם עד שתזכי להגיע לשמחה:
רבונו של עולם! זכיני להיות בשמחה תמיד, ואזכה להרגיש את השמחה באברי וגידי ובכל טיפי דמי, עד שהשמחה תגיע לרגלי, שאזכה לרקוד בכל יום מרוב שמחה על גודל החסד שעשית עמדי, שנבראתי מזרע ישראל, ואני יכולה לקיים את מצוותיך, אנא אבי שבשמים רחם עלי והרחק ממני את העצבות והעצלות, וזכיני לדבר בכל יום עם אחרים משמחה, ואזכה לשמח את אחרים, ועל ידי זה גם אני אזכה לשמוח, ובזכות השמחה אזכה להיכלל בך לגמרי, עד שלא אראה לפני עיני רק את אמתת מציאותך יתברך, איך שאתה מחייה ומהווה ומקיים את כל הבריאה כולה. וזכיני לאמונה ברורה ומזוככת – שאזכה לדעת בידיעה ברורה שאתה נמצא ואין בלעדיך נמצא, ועל ידי זה תמחול לי על כל עוונותי, ותמשיך עלי שפע שלא אצטרך שום טובות מבשר ודם, אלא תפרנסני מידך המלאה לבד, ועוד אזכה לתת צדקה לזולת, ולעשות חסד עם כל בר ישראל, ואזכה להכלל בך מעתה ועד עולם, אמן סלה.
וכדאי לך לשמוע הרבה כלי זמר שיביאו אותך לשמחה, והיום יש קלטות של שמחה וראוי לך לשמוע הרבה קלטות של שמחה, שזה יגביה את הרוח והלב שלך וכו', ואל תקחי את זה בקלות, כי מי שנכנס בדיכאון קשה לו מאד לצאת מזה, ולכן מלבד שאת צריכה לבקש בכל יום את הקדוש ברוך הוא לזכות לשמחה, עוד זאת תרגילי את עצמך לשמוע כלי זמר וקלטות של שמחה, וזה יגביה את רוחך.
רק חזקי ואמצי מאד לצאת מעצמך, ותהיי רגילה לדבר אל הקדוש ברוך הוא בשפת האם שלך, ולבקש תמיד ממנו יתברך על נקודה זו – להיות רק בשמחה, כי מה שתפלה פועלת שום דבר בעולם לא פועל.